כשאנו מזכירים בתפילת העמידה את חג הפסח אנו מצמידים את המילים זמן "חרותינו", ולכן אחד משמות החג הוא חג החירות.
חז"ל עוד הוסיפו להדגיש את החירות באמרם "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", כלומר על האדם לזכור ולחוש שהוא בן חורין, בכל תקופה ותקופה.
והשאלה הנשאלת, הרי הקב"ה הוציא אותנו משיעבודו של פרעה על מנת להיות עבדיו. אז איננו בני חורין, אלא בסך הכל החלפנו שיעבוד בשיעבוד, וכיצד אנו קוראים לחג זה חג החירות?
עוד עלינו להתבונן במאמר חז"ל המוכר "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה". כלומר ככל והאדם מציב את התורה כעיקר חייו, כעסקו הפרטי בו הוא מתאמץ שיצליח וישגשג כך האדם חש בן חורין. וזה ממש תמוה, הרי ככל והאדם עוסק בתורה כך הוא מכירה לפרטיה ודקדוקיה, והרי קיום הפרטים והדקדוקים רק יוצרים עול, וכיצד ניתן לומר על שדוקא אדם זה הוא 'בן חורין'???
הרי כולנו יודעים שכל יהודי שמגיע לגיל שלוש עשרה הוא מקבל עליו עול תורה ומצוות, ואביו מברך ברוך שפטרני מעונשו של זה, כלומר כעת כל האחריות והעול מוטלת על הנער, הלזה יקרא בן חורין???
בכדי לענות על השאלה עלינו להתבונן ולהגדיר מה היא חירות? האם אדם שעושה כל מה שבא לו הוא בן חורין? ודאי שלא, הוא עבד לתאוות שלו, לשיגעונות שלו. אז מה זה בן חורין?
חירות היא עניין יחסי ונבאר.
אם נקח צמח ונשקה אותו כמו שצריך, אבל האדנית חוסמת את השורשים או את העלים מלהתרחב, זה נקרא חוסר חירות. הצמח משועבד לגבולות שהאדנית יוצרת ומונעת ממנו את חירותו.
לעומת זאת, בבהמות וחיות, אף אם ניתן להם את כל האוכל שהם צריכים וגם מרחב, אך בסופו של דבר הם נמצאים בתוך כלוב, זה חוסר חירות, למרות שהם יקבלו את כל המזון שהם צריכים.
כלומר מרחב לא עוזר להם כל עוד הם כבולים, או כל עוד המרחב מגודר ואינו מתאים לצרכיהם הטבעיים.
לעומתם, העופות, אם ניתן להם מרחב להסתובב כפי שהם רוצים, אבל נמנע מהם לעוף לגובה זה חוסר חירות.
לעומתם, האדם, אף אם ניתן לו אוכל ושתיה כפי שהוא צריך, וגם להסתובב היכן שהוא רוצה, אבל לא ניתן לו את הצרכים הרגשיים שלו, נשתיק את מחשבותיו, נסתים את רצונותיו, הוא חי בחוסר חירות.
בקיצור חירות זה עניין יחסי. (מעובד מתוך שיחת הרבי מחב"ד)
אז מה זה בדיוק חירות?
חירות היא היכולת של האדם להתקדם בחופשיות ובטבעיות על מנת להגשים את היכולות שקיבל מבורא עולם.
לצמח – החירות היא לגדול ולהתרחב, לחיה – החירות היא להסתובב בטבע, לעוף – החירות היא לעולם באויר העולם, ולאדם חלק מהחירות היא להתקדם ברוחניותו.
האדם הוא יצור רוחני, ולכן תמיד נפשו כמהה להתעלות רוחנית, מי שלא זכה למצוא זאת בתורה, מחפש זאת בדרכים אחרות, חיבור לטבע, חיבור ל"ירוק", חיבור למסיבות שיתנו לו ריגושים שונים, אבל הרצון של כולם הוא צורך רוחני.
מכיון שהאדם הוא יצור רוחני, כלומר זה חלק מצרכיו הבסיסיים, ככל והאדם מקבל את צרכיו הרוחניים, ככל והאדם מקבל את מזונו הרוחני, כך הוא בן חורין.
לעומת זאת, ככל והאדם חסום ומנוע מלקבל את מזונו הרוחני הוא משועבד לתאוותיו ולחשקיו.
ככל והאדם טובע במחשבות 'מה יגידו, מה יאמרו, אני חייב להראות ש.., אני חייב להרשים…, כך הוא משועבד לאחרים ומונע מעצמו מלהתקדם ולהתפתח כפי היכולות שניתנו לו.
ככל והאדם הופך מותרות לצרכים הישרדותיים, דהיינו שהוא שוב ושוב אומר לעצמו "אני חייב…", "אני לא יכול בלי…" כך הוא משועבד יותר ומונע מעצמו להיות מי שהוא ולהגשים את עצמו עם הכוחות המיוחדים שהוא קיבל.
הקב"ה נתן את התורה לעם ישראל והתורה היא הוראות יצרן. בכדי שהאדם יוכל לחיות בעולם בצורה טובה ומספקת הוא צריך ללמוד תורה ולהתנהג על פי חוקי התורה. רבי עקיבא כבר המשיל זאת לדגים שבים שהם לא יכולים לחיות בלי מים, כך עם ישראל לא יכול לחיות על פי התורה.
מחקרים מראים שהמקום הראשון שמכניס הכי פחות כסף זו העיר 'קרית ספר' ולאחריה 'בני ברק' ובד בבד רמת האושר שם ברמה הכי גבוה.
להוסיף מחקרים על כמות הפשיעה ואלימות במגזר שאינו שומר תורה ומצוות לעומת המגזר המקפיד על שמירת תורה ומצוות. מחקרים נוספים מוכיחים על הבדל משמעותי ברמת השכלה ובפער בין המגזרים, ולא צריך בשביל זה מחקרים, פשוט ניתן לראות שתי ילדים בני אותו גיל משני מגזרים ולראות את ההבדל ברמת הדרך ארץ, ההבנה, הכבוד וכד'.
דג שרוצה להיות חופשי ומשוחרר ולכן הוא מחליט לצאת מהמים ולטייל לו על החוף, זה דג שרוצה למות, הוא יכול לקרוא לזה חופשי, משוחרר, נאור מתקדם או כל מילה מתייפייפת אחרת, תכלס' זהו דג שרוצה למות ועל זה אין ויכוח.
'אסתכל באורייתא וברא עלמא' אומרים חז"ל. הקב"ה ברא את העולם על פי התורה, וכדי שיהודי יחיה, הוא צריך תורה, ירצה או לא ירצה, זה חוק טבע, אי אפשר להתווכח איתו, התורה היא המים של עם ישראל, ועל כן אמרו חז"ל אין לך בין חורין אלא מי שעוסק בתורה. העיסוק בתורה דהיינו הלימוד המעמיק והתמידי וקיום המצוות גורמים ליהודי לחיות על פי הוראות יצרן המלמדים אותו איך להביט על החיים, מהי מטרת החיים ואיך להתקדם ולחיות טוב יותר, התורה היא הוראות היצרן שרק מטיבים עם המשתמש וגורמים לו לחיות במטבו, ולהגשים את יכולותיו מן הכח אל הפעל.
יהי רצון שנזכה להשתחרר מכל השיעבודים שמגבילים אותנו, ונזכה להיות בני חורין.
פסח כשר ושמח