בשמחת תורה אנו חוגגים את סיומה של התמדה, שבוע אחר שבוע שאנו שומעים את פרשת השבוע, לומדים את מפרשיה, וזוכים לחיות על פיה, והתורה שהיא הוראות היצרן של העולם והחיים, מזככת אותנו ומביאה אותנו לחיות חיים מתוקנים.
לעיתים מרוב הרגל אנו לא שמים לב לפער המתוקן שאנו שומרי התורה המצוות זוכים בו, לבין לצערנו אלה שלא זוכים לתורה ומצוות, ולא מבינים וחשים את גודל הזכות והטוב לו אנו זוכים מכך שאנו שומרי תורה ומצוות.
כעת אני רוצה לשתף אתכם מתוך היכרות אישית עם אנשים שונים ומגוונים, מקצת מתוך מה שראיתי, חוויתי והתבוננתי עם אנשים שונים ועם עצמי.
כחלק מתפקידיי בשנים האחרונות יוצא לפגוש ולשוחח עם "לא מעט" אנשים שלא זכו לשמור תורה ומצוות, חלקם שואלים שאלות, חלקן מנסים לברר עם עצמם או אחרים מהן הדרכים המתוקנות, חלקן מתלוננים על השפל החברתי וחלקן באין ברירה שמחים בחלקם, ומצאתי שני דברים שהם משותפים לכולם:
הדבר הראשון שהם רוצים להיות יותר טובים, לעשות יותר טוב.
הדבר השני הוא שהם ממש בתוך בלבול אחד גדול. בלבול בערכים שמותיר אותם חסרי יציבות, עייפים וכאובים.
אז בואו נצלול מעט לעומקו של הבלבול בערכים ובד בבד נזכור את הזכות והטוב שאנו זוכים בכך שאנו הולכים בדרכו של הקב"ה.
התבוננו בכל אחד מהנקודות הבאות. אין המטר להשיב כן או לא, אלא פשוט להתבונן וכנראה שעם הזמן יפלו לכם אסימונים….
- האם יש קשר בין האנשים שחורטים על דגלם את המשפט "תנו לחיות לחיות", לבין האנשים שבשער הכניסה לביתם ניתן לראות כלב שבייתו אותו, ולא רק זאת אלו אלא שגם עיקרו אותו ושללו את חירותו. האם אלו אותם אנשים?
- האם יש קשר בין אותם אנשים שלא נותנים לבני אדם את חירותם לחיות כפי אמונתם, ואף משמיצים דרכו של כל אדם שמזכיר להם את שורשם, ומתעקשים לשנות את טבעו של האדם ולהפוך גברים לנשים ונשים לגברים ומנסים בכל דרך לשבש את הטבע והם אלו שדוגלים ב"תנו לחיות לחיות" בשעה שלאנשים הם לא נותנים לחיות.
- שמתם לב לתופעה שככל שהאשה שמטיילת עם כלבה פחות לבושה, כך הכלב יותר לבוש.
- עובדה מעניינת שחיית רחוב הפכה לחיית בית, עד כדי שאימצו לה את המושג 'אימוץ', ולעומת זאת הבעלים המאמצים מסתובבים ברחוב בלבוש כאילו הם בבית.
- זכות קיומנו בארץ ישראל הוא בזכות התורה הקדושה. הקב"ה הוא הבוס של העולם החליט שארץ ישראל שייכת לעם ישראל מפני שעם ישראל קיבל את התורה, (רש"י הראשון בבראשית) ודוקא אלו הרחוקים משמירת תורה ומצוות הם אלו שקוראים מכנים בשם 'אוכלי חינם וחיים על חשבון אחרים' לאלו המקפידים על שמירת תורה ומצוות.
- מכירים את המציאות שאדם שזהותו מעידה על היותו רחוק מקשר עם היהדות, צועק על אדם שות"מ שלדעתו התנהג שלא כשורה "תגיד לי אתה דתי, תוריד את הכיפה". מצד אחד הצליל וההבעת פנים של דבריו מסמלת כעס בוז והאשמה, מצד שני ה"סאב טקסט" של דבריו הוא "מילא אני לא שות"מ, אז אין מה לצפות ממני, ולכן בכל צורה שאתנהג אין לך מה להעיר לי, אבל אתה שאתה חובש כיפה ויש לך ערכים, ממך אני מצפה שתתנהג טוב".
- מיהו המגזר ששוטף ידיים הכי הרבה פעמים ביום? מיהו המגזר ששומר על נקיותו בצורה הכי גבוהה ובפרט לפני כל אמירת דברי קדושה? מיהו המגזר שנוטל ידיים לפני כל אכילת לחם ולפני כל תפילה? אתם ודאי מנחשים את התשובה. ולעומתם, מיהו המגזר שיותר ממחציתו מקיים יחסים לא מוגנים שגורמים לאחת המחלות הקשות? מיהו הציבור שרבים ממנו אוכלים פירות ים שמביאים מחלות רבות, ושאר מאכלים בלי נטילת ידיים? מיהו הציבור שברחובותיו ניתן למצוא מידי יום גללים ברשות הרבים. אתם ודאי מנחשים את התשובה, ולמרות כל זאת משום מה הסגרים בימי הקורונה היה בערים חרדיות, ומשום מה הודבק סיסמה לציבור הכי נקי "מפיצי מחלות".
- האנשים שאמרו בשנה שקדמה לפתיחת המלחמה שהם לא ילחמו בזמן אמת, ואכן כך היה בשעת המלחמה, ובעצם ל"זכותם" נזקף הטבח הקשה והכואב שעד היום קשה לעכל אותו, האם אלו אותם אנשים שכיום מציגים רחמים ואכפתיות מהחטופים?.
- האם אלו שמצהירים שהם רוצים בחופש ושוויון כופים דעתם על כבודה של האשה ומכריחים אותה ללכת לאירוע מעורב או יותר שלא ללכת מפני היותו מעורב?.
- אם יבוא אליך אדם ויצהיר "אני אוהב אותך מאוד, אבל ליום אחד בלבד, זה ישמח אותך, ירגש או יכעיס, יאכזב או שתסתכל עליו כמוזר. אני מאמין שתבחר אחת מהאפשרות השליליות. אז מי הם האנשים שעדיין בעד "יום האישה". רצוי שנזכור שהמתנגד הגדול ליום האשה הלא הוא הרמב"ם [הלכות אישות סוף פרק טו'] שכתב וז"ל וכן צוו חכמים שיהא אדם מכבד את אשתו יותר מגופו ואוהבה כגופו. ואם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי הממון. ולא יטיל עליה אימה יתירה ויהיה דבורו עמה בנחת ולא יהיה עצב ולא רוגז. וכן צוו על האשה שתהיה מכבדת את בעלה ביותר מדאי ויהיה עליה מורא ממנו ותעשה כל מעשיה על פיו. ויהיה בעיניה כמו שר או מלך מהלכת בתאות לבו ומרחקת כל מה שישנא. וזה דרך בנות ישראל ובני ישראל הקדושים והטהורים בזיווגן. ובדרכים אלו יהיה ישובן נאה ומשובח.
- מצהירים על כך שחובה לשחרר את החטופים עכשיו גם במחיר של שחרור אלפי מחבלים בשם הרחמים והאהבה, בו בזמן שאירוע השביעי באוקטובר נגרם ברובו על ידי מחבלים ששוחררו בעיסקאות קודמות.
בקיצור 'עולם הפוך'. הבלבול מהו הדבר המוסרי ומה אינו, ומהו הדבר הנכון ומה אינו נכון, מה טוב ומה רע, מה ישר ומה עקום, מה הגיוני ומה לא הגיוני, מהו רחוב ומהו בית – בשיאו, וזאת משום שאינם משתמשים בהוראות יצרן, אינם משתמשים בתורת חיים. ירמיהו הנביא כבר אמר עליהם [א, כ] "הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע שמים חושך לאור ואור לחשך שמים מר למתוק ומתוק למר".
השכל יכול להפוך כל רע להגיוני וטוב, וכל דבר טוב ללא הגיוני ורע, ניתן לטהר את השרץ בק"נ טעמים, אז מה גורם לנו לדעת מה הגיוני ומה לא, לא השכל, אלא הלב, ביום שמחת תורה אנו קוראים את תחילת התורה וסופה, התורה פותחת באות ב ומסיימת באות ל' – לב. התורה היא הלב. רבי חנניה בן עקשיה אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות. התורה והמצוות מזככות את הלב והלב הוא זה שמרגיש מה נכון ומה לא נכון מה טוב ומה רע.
לאחר שהבנו את ההבדל המהותי [לצערנו] בין אלו הזוכים לשמור תורה ומצוות לאלו שלא, נוכל לרקוד ביתר שאת וביתר עוז בהקפות ולשיר מעומק הלב "ברוך אלוקינו… שהבדילנו מן התועים",
ויהי רצון שנזכה שכולנו נעשה את רצון אבינו שבשמים מאהבה.
חג שמח