אדם אחד בור ועם הארץ. בערב חג הפסח חזר לביתו מעבודתו, היום החשיך ואשתו אומרת לו 'תעשה ליל הסדר'. בעלה הביט בה בתדהמה "אני מעולם לא עשיתי, אני לא יודע איך עושים" הוא אומר, אך אשתו בשלה, "אני רוצה ליל הסדר".

אמר לה בעלה – "טוב תלכי לשכנים, תראי מה הם עושים, ותגידי לי ואני יעשה". האשה הלכה לשכנים, אך האשה שם הייתה עצלנית, לא הכינה את השולחן, לא הייתה לבושה, בעלה מנסה להאיץ בה, והיא בקושי זזה, העצבים עלו לו, והוא התחיל להרביץ לה, בדיוק באותו זמן נכנסה השכנה לראות איך עושים ליל הסדר, וזה מה שהיא רואה… לאחר כמה דקות של מכות וצעקות שהאיש מכה וגוער באשתו העצלנית, האישה חוזרת לבעלה ושותקת. שואל אותה בעלה, מה עושים? האשה שותקת. בעלה שואל אותה פעם שניה, והיא שותקת, התחיל לצעוק עליה 'רצית סדר נכון, שלחתי אותך לשכנים ואת לא מדברת' והאשה שותקת, מה היא תגיד, בעלה התפוצץ מעצבים והתחיל להכות אותה. אז היא אמרה לו "אז אתה יודע איך עושים סדר, אז למה שלחת אותי לשכנים"…

בכל שנה יש לנו את האפשרות לעשות את ליל הסדר, את הלילה הקדוש הזה, מרתק, שמח ומעניין, ויש גם את הדרך האחרת, שאליה לא צריך להתכונן, פשוט נוחתים אל ליל הסדר, והיצר הרע עושה את שלו, היין נשפך החולצות נרטבות, העייפות והרעב מתגברים, הטונים עולים וההמשך כבר ידוע…

אז השנה יש לנו את האפשרות לבחור לעשות 'ליל הסדר' מעניין, מרתק, שכולם ירצו להיות סביב השולחן, מהקטנים ועד הגדולים מתחילת הסדר ועד סופו.

אולי זה נשמע לכם קצת מוגזם. אז אני רוצה לספר לכם מניסיוני האישי שערכתי סדר בצבא לאנשים שרחוקים מתורה ומצוות, וכולם כולל כולם נשארו עד שתים עשרה בלילה מרצונם החופשי, ומתוך בקשות חוזרות ונשנות מהמפקד שיתן להם להשאר עד הסוף.

אבל זה דורש הכנה, זה לא קורה מאליו, כדי שליל הסדר יהיה מרתק ושמח צריך להכין סיפורים, הפתעות, חידונים, וכל דבר שיגרום לכולם להקשיב, להשתתף ולהינות.

אם החלטתם שהשנה יהיה לכם ליל הסדר מרתק, חוויתי, במאמר זה נלמד את ה'מתכון' כיצד לעשות את זה בצורה הפרקטית והטובה ביותר בעז"ה.

בואו נתחיל. ראשית נעמוד על ה'מתכון' איך ליצור ליל הסדר מעניין ומרתק, ולאחמ"כ נעבור לפרקטיקה.

–כוס סיפורים. כולם אוהבים סיפורים וככל שהסיפור מוחש, וככל שהסיפור פחות מוכר כך הוא מרתק יותר.

–שתי כוסות שיתוף. ככל והיושבים סביב השולחן חשים שותפות לתהליך, כך גדלות תחושות השייכות, המשמעות, הסיפוק וההנאה.

–כוסית שירים.

–שליש כוס תחרות, מוסיפה פלפל ומעירה את העייפים והרעבים.

–טפטופיי פרסים ומיני מתיקה למשך כל הערב מציתים את הערנות והאנרגיה.

ואם ניצוק את כולם יחד לשולחן ליל הסדר, אם נשתמש בכולם יחד, נזכה בעז"ה לליל הסדר מרתק שלא ישכח. זוהי התאוריה, וכעת נעבור לשלב הפרקטיקה.

דאגו שבכל 10-15 דקות תשירו שיר, שרוב המשתתפים מכירים. השיר משתף את כולם, מעורר ועושה הפסקה לקשב שהיה, ופותח אפשרות להתחיל להקשיב מחדש. שירים כמו – קדש ורחץ, והיא שעמדה, עם ישראל לא מפחד, אנחנו מאמינים, מצוה עלינו לספר.. והוסיפו לרשימה לפי רוח משפחתכם.

לגבי הסיפורים, אני מכיר את הטענות "תראה, אני לא איזה אחד שמספר סיפורים, אני אדם שקט, וגם אין לי כזה הרבה סיפורים להמציא ולספר". אני ממש מבין את הטענה הזו, כי גם אני לא אחד שיש לו מלאי של סיפורים, וגם אין לי דימיון מפותח ויכולת תיאור מרתקת, ובכל זאת יש ספרים שעושים בשבילנו את כל העבודה ולנו רק נשאר לקרוא בהם ולספר בצורה חווייתית, מחיר הספרים לא גדול, בערך במחיר של בקבוק יין סטנדרטי, והספרים שאני מכיר הם שלושה: 1- מטעמי השולחן של הרב לואיס. 2- הגדת הרב לוינשטיין (עמ' 188). 3- על הפורקן של הרב מאיר למברסקי.

לגבי יצירת שיתוף, ניתן לעשות זאת במספר דרכים, ראשית שירה של כל המשתתפים הינו שיתוף של כולם. שנית, אם הילדים מערב חג יקשטו את הקירות שסביב השולחן בציורים המספרים את יציאת מצרים, את עשרת המכות וכד', הינה דרך חזקה ליצור שיתוף ושייכות לשולחן ליל הסדר [ולא לשכוח לעצור לאחר הקידוש ולפרגן להם על היצירות, ורצוי גם לפרגן ממתקים וכד']. שלישית בהמשך נראה כיצד ליצור שיתוף מרתק שיגרום לכל המשתתפים לרצות להישאר סביב השולחן.

לגבי הפרסים, אז אני רוצה לחלק את נושא הפרסים לשני חלקים, יש פרסים 'אכילים' דהיינו ממתקים וכד', ויש פרסים שאינם אכילים כמו משחקים וכד'.

ההמלצה שלי לשלב בין פרסים אלו, וזאת מחמת מספר סיבות:

סיבה ראשונה, פרסי משחקים ברובם אין שימוש והנאה מיידית בליל הסדר, ולעיתים גם לא ניתן להשתמש בהם בחג עצמו, ונמצא שההנאה אינה מיידית, והמציאות הזו אינה מגבירה את המוטיביצה שלה אנו מייחלים.

סיבה שניה, סוכר מעלה את רמת האנדרנלין, ובליל הסדר שאנשים רעבים, וממתינים לאוכל, הסוכר דוחה את תחושת הרעב, ובד בבד נותן אנרגיה להשתתף, להקשיב ולשכוח מהעייפות.

סיבה שלישית. ההמלצה שלי היא במקום להשאיר לסוף הסדר את האפיקומן הידוע, שזוכים בו על ידי חיפוש והפיכת כל דבר אפשרי, ניתן לעשות את פרס האפיקומן, על ידי קבלת כרטיסי זכייה לכל מי שמשתתף בחידון, ששר, שמספר וכד' [מלבד ממתקים שנותנים מענה לאותו הרגע] וכל כרטיס מגדיל את אפשרות הזכייה בפרס האפיקומן שיערך בסוף הסדר, וכך כולם גם מקבלים סיפוק מיידי להשתתפותם, וגם נשארים ערניים לסוף הסדר ומחכים להגרלה על הפרס הגדול. (אין בכוונתי להשמיט את המנהג המסורתי לחפש אחר האפיקומן המוחבא ולזכות בפרס, ניתן גם לתת פרס על כך, אולם הדרך שכתבתי היא להעניק רצון לכולם להשתתף בכל משך הסדר, וגם לחכות עד לסופו] וכמובן שאת פרסי האפיקומן לא מחביאים בחדר האורחים, אלא משאירים אותם בסמוך לשולחן 'לפרסומי ניסא' כדי לגרום למשתתפים להשתתף בלילה הקדוש והמיוחד.

עד כה למדנו על התאוריה, ועל שלבי ההכנה לליל הסדר, בכדי שהלילה הקדוש הזה יהיה מרתק וחוויתי. התחלנו ללמוד מעט על הפרקטיקה, וכעת ניכנס לעובי הקורה.

בשביל ליצור שיתוף וקשב, אחד מהדברים הנצרכים הוא חידון בהתאם לרמת המשתתפים.

הכנה של רשימת שאלות, ופרסים על תשובות נכונות, מרעננות. התחרות הקיימת בשעת החידון מגבירה את הקשב והערנות.

להכין חידון זו לא עבודה קשה, ניתן לחפש חידונים של אחרים. בנוסף, ניתן לעבור על ההגדה ולרשום שאלות, ניתן לעבור על הלכות פסח ולרשום שאלות.

וכעת נעבור לשלב שמבחינתי הוא הכי משתף את כולם ומרתק. בואו נתחיל.

לשם כך עלינו לעבור על עשרת המכות, להכיר את המדרשים (ניתן לקרוא את כולם בשפה קולחת ונעימה בספרים דלעיל), ועל ידי חלוקה לשלבים וחלוקת המסובים לקבוצות נוכל לקיים את מאמר חז"ל "חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".

בואו נתחיל. כדי לחוות את ההתעללות שהמצרים חוו בעשרת המכות, עלינו לחלק כל מכה לשלושה שלבים- א' ההכנה למכה. ב' תיאור המכה. ג' ההשלכות.

בנוסף, עלינו ליצור חלוקת תפקידים [באם הדבר מתאפשר בהתאם לכמות המסובים], כלומר ליצור חלוקה של ששה תפקידים לכל אחד או יותר מהמשתתפים, ואלו הן:

1. סיקור של המצב ברחובות המצרים.
2. סיקור של המצב בארמון ודברי המלך והחרטומים.
3. קבוצת נשים במטבח ובגידול הילדים.
4. קבוצת גברים בעבודה ובבית.
5. דברי משרד הבריאות.
6. סיקור של המצב ברחובות היהודים.

בכל שלב ובכל קבוצה עליה לחוות את המציאות בחמשת החושים: ראיה, שמיעה, ריח, טעם ומישוש.

אני מודע לכך שהדברים נראים קצת מסובכים או לא ברורים, לכן כעת ניתן הדגמה על מכת דם וצפרדע.

ההכנה למכה:

משה מתרה בפרעה במשך שלושה שבועות, נכנס לארמון בחופשיות ומתרה למרות שהוא האדם הכי מבוקש בגלל- 1. שהרג את המצרי וברח. 2. ובגלל שמתגלה שהחלום של פרעה עם המאזניים והכבש היה אמיתי, ובכ"ז משה נכנס בחופשיות, ופרעה רק מקשיב, וזה קורה יום אחרי יום..

פרעה מכין בקבוקי מים לשעת חירום, יוצר קשרים עם תורכיה לשליחת משאיות עם מים.

ביום המכה, משה פוגש את פרעה לפנות בוקר כשבא להתפנות ביאור, ולא נותן לו להתפנות, אלא קודם מתרה בו, ומסביר לו על כוחו של ה' ומיהו האלוקים האמיתי ופרעה בלחץ אטומי להתפנות, לאחר שעשרים וארבע שעות הוא לא התפנה.

תיאור המכה וההשלכות

אהרון מכה את היאור..

כל מימות מצרים נהפכים לדם,  וכל נוזל – פירושו היאור, הבקבוקי מים, האמבטיה, הזיעה, מי השתיה של הבהמות והחיות, הדלק, נהפך לדם.

ולא צבע דם אלא דם ממש, כל הדגים מתו. הקירות נטפו דם, העצים נטפו דם,  כל הדגים מתו.

אי אפשר לשתות דם, אי אפשר להתקלח כי הדם יותר מסריח. החיות והבהמות לא יכולות לשתות ולכן צריך לקנות הרבה מים כי במצרים חם [והמכה התחילה באזור סיון] או שהם מתים.

המצרים רצים לבקבוקים שהכינו אך מגלים…., רוצים להכין אוכל מבושל אך גם הוא.., גם ירקות חיים מלאי דם, כל הכביסה בהשרייה כעת בתוך דם ואין איך לנקות שלא יספג, הזיעה הפכה לדם ולכלכה את הבגדים ואין איך לנקות.

מגיעות משאיות מתורכיה אך לאחר ששולמו, ברגע שנכנסות למצרים מתמלאות דם.

למרות זאת פרעה לא מאבד את גאוותו, קורא לחרטומים להראות שגם הם יכולים להפוך מים לדם, הבעיה שאין מים כדי להפוך,  לבסוף קנו מים מהיהודים והפכו אותם לדם, אבל ההבדל היה גדול, המצרים הצליחו להפוך את המים לצבע אדום, לא לדם.

הלכו להתפלל אצל האלילים, וגם הם נטפו דם.

הוא רואה שכל האלילים לא עזרו, אז הוא הולך לאליל הגדול 'היאור' ומגלה מרחוק את המחזה המשפיל, ריח סרחון של דם ודגים מתים, ודמיינו לרגע איזה כמות של יתושים ופרעושים מביאה בריכה שכזו

בקיצור – הילדים צורחים מצמא, האשה צורחת שכל הכביסה נהרסה, הילד שבמקלחת צורח שהכל דם, המצרי מיואש מאלוהיו,    [חמשת החושים- כל היום רואים אדום, כל היום ריח דם וסירחון של מוות, טעם דם]

החליט המצרי  לצאת לחצר ולחפור באדמה, אולי יגלו מים,..

לבסוף הלכו לקנו מהיהודים, איזו השפלה לומר אין לנו מים, והיהודי שואל "מה הבעיה שלך, שהחרטומים שלכם יעשו מים".. ולמצרי אין מה לענות

היהודים התעשרו, מצרים מדינה חמה, וצריך מים לכל המשפחה, לשתות, לבשל, למקלחת, לצחצח שיניים, לבהמות וחיות,

עד כה תיארנו את שלושת השלבים הראשונים: א' ההכנה למכה. ב' תיאור המכה. ג' ההשלכות.

כעת נעבור לחלוקת התפקידים, זהו השלב שלדעתי הכי מעניין ומרתק, זו הדרך המוצלחת לשיתוף וחיבור בין כל המסובים.

דמיינו שכעת ישנם ששה 'כתבים' הפזורים ברחבי מצרים, המסקרים בפנינו ב'חי'  את מה שקורה במצרים.

הראשון מסקר לנו את מה שקורה ברחובות מצרים מתוך מה שהוא רואה, שומע, מריח, וחש.

השני מסקר לנו את מה שקורה בארמון המלך מתוך מה שהוא רואה, שומע מריח וחש.

השלישי מראיין אשה המטפלת בילדיה וסוקר בפנינו את המציאות בתוך ביתה ואת מצב ילדיה, ושוב מתוך מה שהוא רואה, שומע, מריח וחש.

הרביעי מסקר לנו את מצב הגברים העסוקים בעבודה, בשדות ובעדרים.

החמישי מסקר לנו את דברי משרד הבריאות מתוך הכנתם למכה, ואת תגובתם בהתאם למכה.

השישי מסקר לנו את מה שקורה ברחובות היהודים.

איך זה קורה בפועל, הבה נאזין להם:

אלו דברי הכתב הראשון המסקר לנו את מה שקורה ברחובות מצרים מתוך מה שהוא רואה, שומע, מריח, וחש:

"כל מימות מצרים נהפכו לדם,  אני לא מתכוין רק למים שביאור, אלא כל נוזל, היאור, הבקבוקי מים, האמבטיה, הזיעה, מי השתיה של הבהמות והחיות, הדלק,

ולא מדובר בצבע אדום אלא דם ממש, והראיה לכך שכל הדגים מתו. הקירות נטפו דם, העצים נטפו דם,  כל הדגים מתו.

והבעיה מתעצמת בכך שהארץ שלנו היא ארץ חמה ובגלל שאי אפשר לשתות דם, אי אפשר להתקלח כי הדם יותר מסריח. כולם כאן מסריחים, וכולם ממש צמאים וניגשים אחד לשני לבקש עזרה אך בד בבד מתרחקים אחד מהשני מגודל הסרחון.

אי אפשר לנהוג כי הדלק נהיה ממש דם. פשוט כולם מיובשים, ולא יודעים מה לעשות בכדי לשרוד בחום הכבד של מצרים.

יצאה שמועה שברחובות היהודים מוכרים מים, אך כולם נוהרים לשם ברגליהם.

כעת נאזין לדברי הכתב השני המסקר לנו את מה שקורה בארמון המלך מתוך מה שהוא רואה, שומע, מריח, וחש:

בארמון כולם מוכים בתדהמה כיצד כל המים הפכו לדם.

העבדים אמרו למלך שאין לו מה לדאוג כי במחסנים יש המון בקבוקי מים, אך כשהם רצו למחסן להוציא את הבקבוקים הם גילו שהם מלאים דם, המלך מרוב כעס ואכזבה הרג את כולם.

ואז הוא ניגש לחרטומים ובביקש שיצילו את כבודה של מצרים.

החרטומים ביקשו את הזמן, ורצו במהירות ליהודים בכדי לקנות מים, ובאו לארמון ובאמצעות כישופיהם הפכו את המים לדם. המלך היה מאושר שהצילו את כבודו וכבוד מדינתו.

למרות שכל מי שהתבונן מהצד ראה שהמים לא באמת נהפכו לדם, אלא רק לצבע דם.

אני משאיר לכם להיכנס לדימיון המלא של הטרגדיה שבמצרים עקב מכת דם. עצמו את העיניים ונסו לסקר את הדברים מתוך מבט של גבר שעובד ברפת וכד' ומספר על מה שמתחולל עם בהמותיו.

ניתן גם לשבת עם האשה וגם היא תסקר את הדברים מנקודת המבט שלה. מה קורה בבית, מה קורה עם הילדים, איך היא מתמודדת כשהכל מסביב דם, אפשרו לעצמכם להיפתח ולזרום, ותחוו את מה שנאמר בפסוק "ולמען תספר באוזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים"

כעת נאזין לדבריו של כתבנו המסקר את מה שקורה ברחובות היהודים:

עקב שהתפשטה השמועה שהדם קיים רק אצל המצרים, אולם אצל היהודים יש דם, המצרים רצו להביא מים מהיהודים, אך התופעה שחזרה על עצמה היא שברגע שהמים מגיעים לפיהם של המצרים הם הופכים להיות דם.

אלפי סרטונים רצים ברשת על התופעה הזו. היו כאלה שחשבו להתחכם וביקשו מהיהודי שהם ישתו עמו יחד מהכוס באמצעות שתי קשים, אך כשהם לקחו את ה'שלוק' הראשון הם הקיאו כי בעצם הם שתו דם, ניתן לצפות על כך בסרטונים שהופצו בעריכה של 'הילוך איטי' ולראות איך משתנות פניו של המצרי מחיוך של ניצחון להלם ואומללות.

ברחובות היהודים עומדים מאות דוכני מכירת מים, על כולם כתוב ב'מבצע', אך המבצעים מכים הלם בציבור, אך לא מחמת מחירם הזול, אלא בגלל מחירם היקר 'מאה דולר לבקבוק'.

בד בבד כדרכם של הסוחרים היהודים, נפתחו בנקים למשכנתאות עקב המחיר הגבוה של המים אשר לא הותירו כסף בחשבונותיהם של המצרים.

בגני השעשועים ניתן לראות ילדים שעושים מלחמות מים עם שקיות מים ורובי מים, ועל פניהם רואים את השמחה של התגלות הגאולה.

כעת סיימנו לסקר את מה שקרה ברחובות המצרים, בארמון המלך, וברחובות היהודים. את מה שקרה בבית אצל האשה המטפלת בילדיה, ואת מה שקרב אצל הגברים בעבודתם, השארתי לכם לדמיין ולשתף ולחוש את ההנאה, וכמובן שאתם יכולים לדמיין מעצמכם גם את הדברים שסקרנו, ולראות את המצב מהמבט שלכם.

כעת מה שנשאר לכם זה לחשוב כיצד להוריד את הדברים למעשה בליל הסדר ולהוציאם מן הכח אל הפעל.

ליצור חלוקת תפקידים בין המסובים, לנסות לתת לכל אחד את התפקיד הכי מתאים לו, את זה שמבחינות הוא הכי מתחבר אליו, וכך

יוכל לדמיין ולשתף את כולם כפי שהוא רואה את מכות מצרים.

באמצעות שיטה זו  נוכל לקיים את מאמר חז"ל חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" דהיינו שחובתו של כל אדם לספר בהתלהבות על הניסים שארעו במצרים כאילו הם אירעו בחייו ממש, ורבים תמהים כיצד ניתן לחוש את יציאת מצרים שהייתה למעלה משלושת אלפים שנה.

אולם כאשר אדם חווה את מה שהיה בעשרת המכות, על פי שלושת השלבים שנתבארו עד כה – ההכנה למכה, תיאור המכה וההשלכות, וכן על ידי הדימיון מה קרה בתוך מצרים על פי סיפור של שישה כתבים, [חלוקת תפקידים] באופן זה האדם זוכה לחוש את ניסי מצרים בצורה מוחשית, וכמובן זוכה לליל הסדר מרתק וחווייתי.

כעת נערוך את אותה התנהלות במכת צפרדע וזו רק דוגמא מזערית, כל אחד יכול ללמוד את עשרת המכות מתוך המדרשים ומתוך הספרים שצויינו לעיל, וליצור את החוויה הזו בביתו.

ההכנה למכה:

יום לאחר סיום מכת דם, כאשר מהיאור עולה עדיין ריח עוצמתי של דגים מתים. כאשר המצרים מנסים לאמוד את הנזק הלאומי, וכאשר כל משפחה עסוקה בפיזור תשלומים למשכנתא על המים שרכשו מהיהודים והנשים מנסות להציל את הבגדים המלוכלים מדם.

משה נכנס לארמון וניגש לפרעה כאשר הוא עוד לא גמר להתאושש מהצער ועוד לא הספיק לשער את הנזק הכלכלי, ומתרה בו שבקרוב תגיע מכת צפרדע.

ומשה רבנו מפרט: לא מדובר בכמה צפרדעים שיקרקרו בחוף של הנילוס, מה שהיהי זה שבוע שלם שבכל פינה במצרים יהיו צפרדעים, באוכל, במיטות, בשתיה, בתנורים ובכל מקום אפשרי ולא אפשרי.

פרעה שומע את דבריו של משה, ומתוך ניסיון מר הוא יודע שיש סיכוי גבוה שזה יתגשם ולכן הוא מוציא פרסום דחוף, שכולם צריכים להתארגן עם רשתות לבתים, לחלונות ולדלתות, איטום כל החורים, חומרי ריסוס, והמחמירים יסתגרו בחדר אטום למשך שבוע.

תיאור המכה:

מהיאור שאין בו נפש חיה (שהרי כולם מתו במכת דם), עולה צפרדע ענקית, המצרים נזעקים להכותה, לירות בה, אך כל מכה גורמת להשרצה של נחילי צפרדעים.. בנוסף, לקול קירקוריה נאספו נחילים של צפרדעים מכל העולם.

מכה נוספת ביאור, באלהים של מצרים, והאלהים הזה מוציא צפרדעים שישחיתו את מצרים… השפלה עצומה למצרים, האלהים שלהם בוגד בהם פעם אחר פעם.

הצפרדעים נכנסו לאוכל, לשתייה, לבטן, ואפ' נכנסו להם מלמטה וסרסו אותם.

הצפרדע היתה עולה מן התהום, מבקשת מהשיש שיפתח בפניה כי היא צריכה לעשות רצון ה', והשיש נפתח, והצפרדע היתה הולכת לשירותים ובשעה שהמצרי היה יושב להתפנות היתה נושכת לו את בית הסתרים ומסרסות אותו.

כל הריצפה מלאה צפרדעים. כל מאכל מלא בצפרדעים. הארמון של פרעה מלא בצפרדעים, וקופצות עליו מול עיניי כל השרים.

והצפרדעים לא יושבות בשקט, הם מקרקרות בלי סוף, והבונוס המיוחד של המכה הזו היא שבנוסף לצפרדעים היו גם תנינים.

כעת נסו לחוות את מה שארע במצרים, מתוך ראיית של כתב המסקר את מה שקרה במצרים, וספרו לעצמכם:

א' כיצד אתם רואים את מה שקורה בתוך ביתו של המצרי (לדוגמא: המצרי קם ממיטתו לשתות ובדרך הוא מחליק על הראש כי כל הריצפה מלאה צפרדעים. כל הצפרדעים שהוא דרך עליהם נושכות אותו והוא צועק מכאב, ובאותו רגע קוצפות לו צפרדעים נוספות לפה. כל מצרי כאן הוא פצצת עצבים בגלל שמספר ימים הוא לא ישן עקב רעש הקרקורים, הדגדוגים והנשיכות של הצפרדעים)

ב' מה קורה במרעה של המצרי. (ברפת של המצרי ישנם צפרדעים רבות המקרקרות, הפרות שתו מים אך יחד בלעו צפרדעים וכולן שם סובלות מכאבי בטן….)

ג' מה קורה בארמונו של פרעה (מספר יהודים נכנסו לארמונו של פרעה לראות כיצד הוא מתמודד עם המכה הקשה. בפתח לא היו שומרים כי… את פרעה ראו… הם גם צילמו כמה סרטונים שבהם רואים את פרעה…)

ד' מה קורה ברחובות המצרים. (מצרים רבים פזורים על הרצפה חבולים ופצועים עקב החלקה על הצפרדעים, אך לא ניתן להזעיק עזרה, מפני שכל מי שרוצה להגיע מחליק גם הוא בדרך מחמת הלחות והחלקחלקות של הצפרדעים. הפצועים לא מצליחים לשוחח אחד עם השני מחמת שיש רעש עצום של קרקורים שנשמע ברחובות……)

ה' מה קורה במשרד הבריאות. (מהם התלונות שהוא מקבל, מהן האזהרות שהוא נותן לעם המצרי וכו').

ו' כיצד מתמודדת האם המצריה בהיותה סובלת ממכת צפרדעים ובהיותה רואה מול עינייה את כל ילדיה סובלים (כיצד היא מנסה לעזור להם, כיצד ילדיה מתנהגים עקב המכה, מהן הניסיונות שלה לעזור להם וכיצד הן כושלות).

ז' מה קורה ברחוב היהודים. (היהודי בא לבית אדוניו לעבוד, והא מסתכל ומתפקע מצחוק, והאדון מבוזה, וצועק עליו לך מפה ובאותו רגע קופצות לו צפרדעים לפה, הוא תופס מקל ובא לרוץ אחר היהודי להרביץ לו ואז הוא שם חליקה של החיים…)

ההשלכות:

בגמר המכה, כל הצפרדעים מתו והיה צחנה,  שהיא עצמה גורמת למחלות לא פשוטות והמצרים היו צריכים לפנות את כל הצפרדעים, והשאלה לאן יפנו…

בנוסף, כל הצפרדעים שנכנסו לאש ולבטנם של המצרים נשארו חיים בגמר המכה וחזרו ליאור. כמו שנאמר 'רק ביאור תשארנה'.

מכיון ששבוע שלם המצרים לא הצליחו לישון, כעת רבים הם מתנהגים כמו משוגעים

הוא לא יכול לאכול כי כל האוכל מלא בצפרדעים,  מאכלי צפרדעים, עוגות במילוי צפרדעים וקרם צפרדעים, כעת הם אכלו ואכלו בלי הפסקה מה שהוביל ל…

משה ניגש לפרעה ואמר לו 'התפאר עלי וכו' מתי אתה רוצה שאני אסיר את הצפרדעים, ופרעה מבקש בונוס עוד יום אחד.

וכולם מדברים על הטיפשות של פרעה שהוסיף למצרים עוד יום 'ללא תשלום' לסבול ממכה כה קשה.

מקוה שנהנת עד כה. אם קשה לך לדמיין ולזרום, אז מומלץ שהכוס הראשונה [מתוך 4 כוסות] תהיה של יין, גם שלך וגם של כל המבוגרים, יתכן וזה יאפשר לכם להשתחרר ולזרום יותר (זו עצה ששמעתי מחבר) ולקיים את מצוות סיפור יציאת מצרים בהידור.

וכמובן לא  לשכוח לספר את "מידה כנגד מדה" של כל מכה ומכה, ולשתף עוד חברים, ידידים וקרובי משפחה במאמר זה, בכדי שלכל עם ישראל יהיה ליל הסדר מרתק וחוויתי ביותר.

פסח כשר ושמח

ויהי רצון שנזכה לגאולה השלימה במהרה, בחסד וברחמים.