נאמר במשלי- חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו- דרשו חז"ל חכמת נשים זו אשתו של און בן פלת, ואולת זו אשתו של קורח.

צריך ביאור, מה הקשר בין הסיפור עם אשתו של קורח ואשתו של און בן פלת לאשה בונה והורסת.  אשתו של קורח יעצה לו להפגין כדי לקבל משרה, ואשתו של און יעצה לו לעזוב את האופוזיצה נגד משה, אז ניתן לשבח ולהמעיט בייעוץ של האשה, אבל איך זה קשור לבונה והורסת. למיטב ידיעתי, דוקא בתחום הבנייה, כמות הנשים מזערית ביותר, א"כ מדוע אמרו חז"ל אשה בונה אשה הורסת?

עוד צריך להבין למה הדגישו חז"ל בדבריהם את האשה. האם איש לא בונה והורס. מה התייחד באשה?

ראשית נסקור יחד 6 נשים בתנ"ך וחז"ל, ונלמד על ההבדל בין האיש לאשה ובין הנשים עצמן.

3 נשים שהזיקו לבעליהן:

הראשונה, היתה חווה. אכלה מעץ הדעת, נתקנאה ואמרה 'האם אני ימות, ובעלי יחיה עם אשה אחרת', נתנה גם לאדם לאכול. השניה, בפרשתנו אשתו של קורח, כשקורח חזר לביתו, מגולח, אשתו אמרו לו, איכססס איך אתה נראה, מי עשה אותך ככה. השלישית, במגילה, אשתו של המן. כשהמן אמר לה שמרדכי לא משתחווה לו, אמרה שיעצו עץ גבוה וכו',[אסתר ה,יד "ותאמר לו זרש אשתו וכל אוהביו יעשו עץ] וכשהמן מספר לה על כך שהרכיב את מרדכי ברחוב העיר, אמרה לו 'אם מזרע היהודים מרדכי אשר החילות ליפול לפיו לא תוכל לו, כי נפול  תיפול לפניו.

לעומתן, 3 נשים שהצילו את בעליהן:

הראשונות, נשות בני ישראל במצרים, עודדו את בעליהן להביא ילדים, כפי שמסופר במדרש שהיו הולכות לשאוב מים ומביאות דגים וכו'. השניה -בפרשתינו, אשתו של און בן פלת. השלישית,רחל, אשתו של רבי עקיבא שעשתה אותו מעקיבא לרבי, ע"י שהאמינה בו והתחתנה איתו, וכשלא רצה עקיבא ללכת ללמוד בגלל שהתבייש נורא ללכת ללמוד עם ילדים בגן כי הרי היה עם הארץ. במקום לצעוק עליו ולעשות מוניפולציות "התחתנתי איתך כי הבטחת שתלמד, הפסדתי את כל הכסף של אבא שלי בגלל שהתחתנתי איתך וכד' ". בחכמתה, לקחה חמור שיש לו שבר בגב, ושתלה שם עציץ ואמרה לו להסתובב בשוק, ולראות איך שלאחר שלושה ימים כבר אף אחד כבר לא צוחק, וכך גם עליו לא יצחקו יותר משלושה ימים.

עד כה למדנו על שתי סוגי נשים, וכעת נלמד על שתי סוגי דימיון.

לשם הבנת הדברים עלינו להתבונן באחת התכונות הבולטות באשה בשונה מהגבר.

אשה, דמיונה רחב ומפותח. כל סיפור שהיא שומעת היא לא רק שומעת, אלא היא מדמיינת אותו. היא רואה אותו בדימיונה.

ישנם שתי סוגי דמיון, דמיון רצוני, ודמיון לא רצוני. דמיון לא רצוני פירושו, רוב בני האדם יעדיפו שלא לקצר את דרכם בשעת לילה כאשר הקיצור יעשה ע"י הליכה בבית קברות מחשש לשדים, רוחות רפאים ושאר דמיונות. ואף אם יצטרכו לעבור שם מחוסר ברירה, יחושו בפחד מסוים בכל הליכתם בבית הקברות. דמיון לא רצוני נוסף הוא אשה הרואה ג'וק שגודלו לא עולה על גרעין תמר, ובכ"ז הצרחה שתהיה ברגע שתראהו, תהיה בעיני הגבר לא פחות מאשר נמר מתקרב. זאת משום שבעיני דימיונה היא רואה את הג'וק יותר גדול מבמציאות [את הגודל תוכלו לדעת לפי עוצמת הצרחה]. זהו דימיון לא רצוני.

לעומת זאת ישנו דימיון רצוני. אדם הקונה שטח במטרה לבנות עליו את ביתו. הוא מדמיין כיצד תראה הגינה, והיכן וכיצד יראה שער הגינה. כיצד יחולק הבית, כמה חדרים יהיו והיכן מיקומם ומה יהיה בכל חדר. כיצד יעצב את הסלון וכיצד תהיה יחידת ההורים וכו' וכו'. עדיין שום דבר לא נבנה, אך הוא מדמיין בצורה מבוקרת כיצד יראה ביתו, ועל פי ראייתו הדמיונית הוא יסביר לאדריכל ולמעצבת פנים שיעזרו לו בעניין. זהו דמיון רצוני.

הדרך רצופה

כל אדם רוצה ושואף בחייו להשיג מטרות כשלהן. אך בכדי להגיע להשגת המטרה, ישנה כברת דרך, לרוב כברת דרך זו מייגעת, מלאה רגעים של כישלונות, אכזבה וייאוש, והאדם נופל וקם נופל וקם עד להשגת מטרתו. מהי תהיה הדרך להשגת המטרה באופן מלא, ולהשגתה במהירות האפשרית [מלבד סיעתא דשמיא]?

א' היכולת של האדם ליפול מבלי להתרסק. ב' המהירות בה הוא קם מלא כוחות ותקווה.

ביכולתה של אשה לעשות שני דברים:

1. 1. ליצור רצון לבעלה. ביאור- יצירת רצון נעשית ע"י דמיון המציאות העתידית. לדוגמא, אם אני רוצה סכום כסף כדי לקנות דירה. אני צריך רצון לעבוד, כדי להשיג את אותו הסכום. אולם מה יגרום לי לעבוד כה קשה כדי השגת הסכום. הדמיון שיהיה לי דירה כפי שאני רוצה, וכיצד ארגיש בנוח בדירה שלי וכדו', הדמיון הזה יוצר רצון להשגת המטרה ולעמול כל הדרך להשגתה. האשה ניכונה בכוח הדמיון, ובכוחה לדמיין את המציאות העתידית, להמחיש זאת לבעלה, ובכך לקרב את המציאות הרצויה.
2. 2. לאחר שיצרה את הרצון לבעלה להשיג את המציאות הנחשקת, כעת בעלה יוצא אל הדרך להשגת המטרה, אולם ישנה כברת דרך מייגעת להשגתה, עליות ומורדות, תסכולים ורגעי ייאוש. ביכולתה למתוח עליו ביקורת, ללגלג, להשפיל ולבזות את בעלה, ומנגד ביכולתה להוות רשת ביטחון לבל יפול ברוחו, בכוחה להוות כרית שלא יחווה את הנפילה בעוצמתה ע"י עידוד, אמון ביכולותיו, והפחת תקווה שלבסוף הוא יצליח.

הרצון שתכניס האשה בבעלה, והגישה שלה לדרכו של בעלה להשגת המטרה תלוייה במידותיה לטוב ולמוטב, וברצונה להיטיב עם בעלה.

נשות ישראל במצרים ראו בעיני דימיונם את עם ישראל לאחר שיצא לחירות, והפיחו בבעליהן את התקווה והרצון להביא ילדים. כשבעליהן חזרו הביתה מרוסקים בגופם ובנפשם, הוו עבורם כרית בכדי שלא יתרסקו לגמרי, ויום יום הפיחו בהן את התקווה, שיום יבוא ויהיו בני חורין. אסתר המלכה, אמרה למרדכי לך כנוס את כל היהודים ותצומו בחג הפסח, ואני אמסור את נפשי ואכנס אל המלך, ועשתה את המשתה כדי לסכסך בין המן לאחשוורוש.  רחל אשת רבי עקיבא, יצרה לו הרצון להיות תלמיד חכם, ותמכה בו לאורך כל הדרך, עד אשר הושגה מטרתה.

לעומתן, חווה, קינאה בבעלה והכשילתו. אשתו של קורח קנאה במשה והבעירה בו את אש הקנאה. מסתבר דכשיצא קורח להשיג תומכים, היו לא מעט שבזו לו, וביקרו את התנהגותו ומעשיו, וקורח חזר לביתו שבור, אך אשתו דאגה להוות לו תמיכה לרצון שלה, לקנאה שבערה בה והובילה את כל משפחתה לאבדון בעוה"ז ובעולם הבא. אשתו של המן, כשהמן סיפר לה שכולם משתחווים לו למעט מרדכי, במקום לומר לו "תראה כמה מעריכים אותך במדינה. עזוב את מרדכי, הוא לא באמת מבין כמה אתה חשוב" במקום לתת תמיכה, נתנה לו עצה לתלות את  מרדכי על העץ שכל ביתה נשען עליו, בקיר תומך של ביתה. ולאחר שהמן בא מהרכבת מרדכי ברחוב העיר, כשכולו מבוזה ומסריח מהדלי שביתו שפכה עליו, במקום להיות שם בשבילו, לתמוך בו, אז מצאה להשליך אבן אחר הנופל ולומר לו כנראה תיפול עד הסוף. הרי באותה מידה, היא יכלה לשבת איתו על קפה, לעודד אותו כמה הוא מוצלח, ולנסות למצוא פיתרון יצירתי להיחלץ מהמפגש עם אחשורוש כשכולו מסריח.

לזאת התכוונו חז"ל באומרם אשה בונה אשה הורסת. דימיונה [הרצוני] של האשה בונה את בעלה ואותה, ודימיונה הורס את בעלה ואותה. תלוי מהם המידות שלה, אהבת חסד, שמחה, נתינה, אהבת תורה, או להיפך, קנאה, שליטה על בעלה, שנאה, ורוע בלי גבול.

לאור הדברים כעת נזכה להבין את דברי חז"ל 'איזוהי אשה כשרה, שעושה רצון בעלה'.

שבת שלום