משה בעל משפחה של 11 ילדים בע"ה, חי בבית קטן וצפוף, לאחר התלבטויות החליט שאין מנוס אלא להרחיב את ביתו בבניית קומה נוספת, בעוד 150 מ"ר. זו לא הייתה הוצאה פשוטה, הוא נאלץ לקחת מיליון ש"ח הלוואה מהבנק, הוא עבר בין שכניו וסיפר על מצוקת הדיור וביקש את הסכמתם לבנייה, כולם הסכימו וחתמו לו בשמחה. העבודה החלה ולאחר חצי שנה של עבודה, הגיע היום המיוחל והבית מושלם. משה חנך את ביתו ברב פאר והדר, ילדיו התחלקו בחדרים, ובסופו של יום משה ואשתו חשבו כיצד למלאות את שאר החדרים…  אך עוד לא עברו  יומיים לאחר חנוכת הבית, והנה הוא מקבל מכתב מהעירייה המודיע על צו הריסה תוך 30 יום.

פקעת עצבים חש משה באותו זמן, מי הוא זה אשר הלשין עליו, הרי כל השכנים אישרו לו בשמחה. האם כל המיליון ש"ח שהשקיע ירדו לטימיון.

לאחר הזעם והחשיבה מי מבין השכנים הלשין עליו. ושתי חפיסות סיגריות מאש לאש, הוא מנסה לחשוב איך לפתור את הבעיה, הוא מנסה למצוא חבר או חבר שמכיר חבר בעירייה, או חבר שמכיר מישהו שניתן לשחד אותו.

אם חבר אחד לא עזר אולי יעזור החבר השני. אם לא יעזור קשר של ידידות, יעזור מעטפה, אבל יהיה איזה חבר שהבעיה תיפתר דרכו.

לאחר דרישה וחקירה ,שמשה מצא בס"ד את החבר המתאים שיעזור לו בעירייה לפתור את הבעיה, הוא ניגש לרב ובביקש ברכה  ש'ההשתדלות' תצליח, ואשתו קוראת ספר תהילים שלם ועושה כמה סגולות כדי שהחבר יאמר את המילים הנכונות והכל יבוא על מקומו בשלום.

זו התנהגות אופיניית לרוב בני האדם.

אבל במגילה, ההתנהגות של מרדכי ממש שונה.

מרדכי היהודי, שומע  על הגזירה, 'להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן ביום אחד'

המחשבה הראשונה שהייתה צריכה להיות למרדכי היא: "רגע, יש מישהי שגדלה בביתי מרגע שהייתה קטנה, האכלתי אותה, הלבשתי אותה, נתתי לה כל מה שרצתה, גידלתי אותה מאל"ף עד תי"ו, ובעצם אשתי נמצאת שם, נו אז עכשיו אני ארים לה צלצול, והכל יהיה בסדר'

[אסתר היתה יתומה מאב ואם, ומרדכי לקח אותה לביתו, ולבסוף נישאה לו, כפי שדרשו חז"ל 'לקחה מרדכי לו לבת' לבית].

ובמקום לרוץ לאסתר ולומר לה על הגזירה, ולבקש ממנה שתעשה משהו בעניין, הוא לובש שק ואפר ומתפלל.

ולא רק זאת, אלא כשאסתר שולחת את התך לבדוק מה קורה עם מרדכי, למה הוא מתנהג כך, ומרדכי משיב לה וכו' כל חילופי הדברים שבניהם היה ע"י שליח.

והשאלה זועקת, מרדכי, אתה יודע מה גודל הסכנה שבגזירה, זה לא העלאת מיסים, או הפסקת תקציבים, זו גזירה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, זה אומר שלא ישאר יהודי אחד בכל העולם, שלא ישאר זכר לעם ישראל, אז למה אתה לא מדבר עם אסתר פנים אל פנים, כך הדברים יהיו יותר מדויקים, לא יהיה טלפון שבור???

מבאר השפתי חיים זצ"ל- "ומרדכי ידע את כל אשר נעשה" לא נאמר ומרדכי הבין, לא נאמר ומרדכי שמע, אלא ידע. ידיעה זו התחברות אל פנימיות הדברים.

מרדכי הבין את הדברים לעומקם, מדוע נגזרה הגזירה, לא בגלל שהמן שילם הרבה כסף, ולא בגלל שנאת אחשורוש, אלא בגלל שיהודים התקרבו לגויים והתרחקו מהקב"ה.

ככל שיהודי חושב שע"י שהוא יהיה "ככל הגויים" וכך לא יהיה ניכר היהודי שבו, והגוי לא יבחין במיוחדות שביהודי, כך מתעצמת שנאתו של הגוי כלפי היהודי, והגוי יעשה כל דבר ע"מ לחזק ולהדגיש את ההבדל בין היהודי לגוי. [ראו ערך 'שואה' שהייתה התבוללות קשה והשכלה, והגרמנים הרגו יהודים 4 דורות לאחור]

ומרדכי ידע את כל אשר נעשה, הוא הבין את הסיבה מדוע נגזרה הגזירה, ולכן במקום לפנות לאסתר ולטפל בסימפטום'. הוא מיד טיפל בשורש הבעיה ע"י חזרה בתשובה ותפילה. הגזירה נגזרה בגלל התרחקות מה', והגזירה תתבטל ע"י התקרבות לה'.

רק לאחר ש"ובכל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק ואפר יוצע לרבים"

רק אז שלח לאסתר להתחנן לפני אחשוורוש לביטול הגזירה, וגם זה נעשה רק ע"י שליח, כי זה בסה"כ 'השתדלות', זה הסימפטום, לאחר שמרדכי טיפל בשורש הבעיה ע"י שק ואפר, צום בכי, תפילות וזעקות מעומקא דליבא, אז כבר מספיק טיפול קטן למחוק את הסימפטום ובשביל זה לא צריך כ"כ הרבה השקעה.

בסוף המגילה נאמר "ותכתוב אסתר המלכה ומרדכי היהודי את כל תקף… וכאשר קיימו על נפשם ועל זרעם דברי הצומות וזעקתם" מטרת קריאת המגילה להפנים בנו את המסר שבכל גזירה עלינו להבין את הסיבה שגרמה לגזירה, לזכור שהסימפטום הוא רק סימפטום, לטפל בשורש הבעיה ובעז"ה לקבל את הישועה במהרה.

יהי רצון שנזכה לישועה האמיתית-לגאולה השלימה בקרוב בחסד וברחמים. אכי"ר

פורים שמח