עם ישראל ממתינים לבואו של משה רבינו, לקבלת הלוחות. משה מאחר, משה לא מגיע, השטן מראה להם את דמות מיטתו של משה, ואז העם = הערב רב אומרים משה מת, וניגשים לאהרון ודורשים 'קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו'. מביאים זהב מבתיהם, אהרון זורק לאש ויוצא העגל וכולם [הערב רב ועם ישראל למעט שבט לוי] משתחווים לו ואומרים 'אלה אלוהיך ישראל וכו'.
והשאלה הנשאלת:
א- אם אתם רוצים מנהיג אחר במקום משה רבינו, אז תקחו את אהרון, הרי הוא עשה את עשרת המכות יחד עם משה. הוא נכנס לפרעה יחד עם משה, אז למה אתם מחפשים דבר אחר שיהיה האלוקים?
ב-מדוע בחרתם בעגל. מה הקשר בין גוש זהב לבין 'אלוהים'? איך גוש ברזל יכול להיות תחליף למשה רבינו?
עשיית העגל הביאה אותם לגזירת כליה, הקב"ה רצה להרוג את כולם, לולא עמד משה בפרץ.
תורה מלשון הוראה וסיפור 'חטא העגל' נכתב כדי ללמד אותנו כיצד לנהוג ולהתמודד ברגעים של 'חטא העגל' בחיי היום יום'. ההבנה של מה שניהל את ההתנהגות של הערב רב ועם ישראל יעזור לנו לצלוח רגעים כואבים בחיינו, מבלי לעשות טעויות בלתי הפיכות.
לשם כך עלינו להבין מהו הרקע שבו היו עם ישראל.
עם ישראל נמצאים בשלב רוחני מאוד גבוה, 'כאיש אחד-בלב אחד' אחדות שבזכותה קיבלו את התורה. עם ישראל נמצא לאחר ימי התקדשות, שומעים את עשרת הדברות ששתיים מהם נאמרו מפיו של הקב"ה, ומקבלים כל אחד שני כתרים, רוממות רוחנית שאין כמותה. כעת כל עם ישראל מחכים לקבלת שני לוחות הברית, מחכים, מצפים וסופרים את הארבעים יום לאחור, וממתינים לרגע שמשה יורד מההר יחד עם לוחות הברית. הנה הנה ועוד רגע משה יורד מן ההר, אך לאכזבתם, כל יום הארבעים (לספירתם) עובר ומשה עדיין לא ירד, השטן מראה להם דמות של מיתתו של משה בשמים, והם מבינים שכנראה משה רבינו מת, המנהיג שלהם מת.
הם מאוכזבים, מדוכדכים ומיואשים. בלבול גדול, משבר גדול, מי ינהיג אותם עכשיו, מי יורה להם את הדרך. סערת רגשות גדולה ומטלטלת. וכעת באו הערב רב שידעו שכל יציאתם ממצרים היתה רק ע"י משה, ולא כפי רצונו של הקב"ה, וחששו לחייהם, כעת משה נפטר ולא יהיה מי שיגן בעדם להשאר במחנה יחד עם עם ישראל (ע"פ הכלי יקר) והם חייבים למצוא פתרון, ולכן באו לאהרון התקהלו סביבו ודרשו בדחיפות תחליף למשה רבינו, במקום להתאבל על פטירתו של משה רבינו, הם רצו תחליף דחוף, דחוף. 'קןם עשה לנו אלוקים', אהרון מנסה להאט את הקצב בכך שמבקש שיביאו את הזהב מנשיהם, וכי איזו אשה תסכים להביא את הזהב שלה, אך הם הביאו במהירות, אהרון שוב מנסה להאט את הקצב בכך שבמקום לזרוק את הזהב לתוך תבנית (הרש"ר הירש) הוא מוציא גוש וחורט בו, אך העם ממתין בדחיפות ל'אלוקים החדש', לאחר שהעגל יצא לאור, אהרון שוב מנסה להאט את הקצב בכך שאומר 'חג לה' מחר' אך זה לא עוזר לו והם משכימים ובאים לעבוד את העגל.
ה"ערב רב" סוחפים את עם ישראל לעבוד לעגל, ועם ישראל אשר נותר ללא מנהיג נסחף ומשתחווה לעגל, כעת כל עם ישראל חוטאים בעגל, והקב"ה רצה לגזור על עמ"י כלייה, לולא תחנוניו של משה רבינו. עם זאת עד היום בכל צרה וצרה אנו משלמים מעט על חטא העגל, וכפי שנאמר 'וביום פוקדי ופקדתי'.
לסיכום, עם ישראל חווה משבר קשה, מנהיגם מאחר, מכאן הסיקו שכנראה מת ולעולם לא יחזור אליהם, ובמקום להתאבל, הם מבקשים תחליף מיידי שיפיג את הכאב, וזה הביא אותם לבקשה לא הגיונית, שבעקבותיה נגזרה עליהם כלייה.
במילים פשוטות ה'משבר' הביא אותם להסיק מסקנה שגויה [שמשה מת], להחלטה פזיזה [לבקש עגל ולעבוד לו] ובעצם מי שעמד מאחוריה היו השטן בהתגלמותו [הראה דמות מיתתו של משה] והשטן בהתגלמות בבני אדם [ערב רב].
כל אדם חווה בימיו משברים כאלו ואחרים, גדולים וקטנים, זה יכול להיות במקום העבודה, בעסק, עם חברים ובמערכות יחסים.
'חטא העגל' מלמד אותנו מה הטעויות שיש לימנע בכדי שלא להנציח את הכאב מ'המשבר', ומה עלינו לעשות בכדי לצלוח את המשבר בהצלחה ולגדול ממנו.
א' לא להסיק מסקנות מיידיות על עצמי ועל החיים.
ב' לזכור שזו תקופה שתעבור והדברים ישתפרו בעז"ה.
ג' לבדוק האם אין מישהו שמרוויח מכך שאתה במשבר, ואל תתן לו ליהנות מכך. זה יכול להיות השטן, היצר הרע, וזה יכול להיות אנשים שמגלמים את השטן.
ד' להתאבל על העבר, האבל פותח את הדרך לעתיד חדש.
בברכת השכיבנו אנו מבקשים 'והסר השטן מלפנינו ומאחרינו'
והשאלה הנשאלת, בשלמא 'לפנינו' אני מבין, שה' יציל אותי מהשטן, שלא יחטיא אותי. אבל לשם מה צריך להסיר את השטן 'מאחרינו' כלומר לאחר שחטאתי, הרי כבר חטאתי, ומה כבר ניתן להציל?
הדכדוך והייאוש אליו האדם נכנס לאחר שעבר את העבירה, גדול הרבה יותר מהעבירה עצמה. על העבירה אפשר להתחרט, לעשות תשובה ולקבל לעתיד להשתפר, והקב"ה אב רחום, מוחל וסולח. אך הייאוש גורם להנציח את החטא "כמה אני חלש ולא יודע להתגבר, כמה אין לי סיכוי להצליח, ואם זה המצב אם לעולם לא אצליח להשתנות" המחשבות הללו הם אלו אשר גורמות להתייאש משינוי ושיפור, הם אלו שגורמות לשמר את המצב הרוחני הנמוך.
לשם כך אנו מתפללים והסר השטן מאחרינו.
יהי רצון שכל משבר יהפוך ל'מבשר' ושתבשר רק בשורות טובות בעז"ה.