פרשת בא – סבל בלתי נסבל
בפרשת הקודמת פרעה וכל מצרים מקבלים שבע מכות מזעזעות, משברים כלכלים ובריאותיים בעוצמה אדירה, חיות מאיימות [ערוב], רעש עוצמתי של פצצות ושריפות ענק [ברד] שהותירו בהם טראומות עד ליום מותם בים סוף, רעב קשה כתוצאה ממכות דבר ברד, ועדיין פרעה לא שב בתשובה, עדיין אינו מוכן לקבל את הצעתו של משה רבינו.
כיצד יתכן שלמרות כל הקושי, הכאב, הסבל, וזאת עם בדידות בצמרת, כשכל העם והחרטומים נגדו, ובכל זאת פרעה לא שב בתשובה?
מפני שהקב"ה אמר למשה שממכה חמישית הוא יקשה את לב פרעה, שהמכות 'לא ידגדגו' לו, לכן פרעה לא מוכן לשלח את עם ישראל.
שואלים המפרשים, זה לא פייר, לקחת אדם ולשלול ממנו את הבחירה, ולהכות אותו על שאינו בוחר בטוב. למנוע מאדם לשוב ולהכות אותו על שאינו שב זהו חוסר צדק. הקב"ה מקשה את לב פרעה, לכן הוא לא משחרר את עם ישראל, ומחמת שאינו משלחם, הוא חוטף עוד ועוד מכות, היתכן?
לפני שנעבור להבין מה קרה בשנה זו שהיתה שנה לפני הגאולה, נעבור לדברי חז"ל על הזמן שסמוך לגאולה הקרובה במהרה אכי"ר.
הגמ' בסנהדרין עוסקת בשעת הגאולה ונחלקו בדבר רבי אליעזר ורבי יהושע. רבי אליעזר אומר אם ישראל עושים תשובה נגאלין, ואם לא אין נגאלין. שואל אותו רבי יהושע, אם לא יעשו תשובה לא יגאלו, היתכן?, אלא הקב"ה מעמיד להם מלך שגזרותיו קשות כהמן, וישראל עושין תשובה.
שואל המהר"ל מה ההבדל בין רבי אליעזר לרבי יהושע, הרי שניהם מודים שאם ישראל לא יעשו תשובה לא יגאלו, אז מה בדיוק הקשה רבי יהושע ושינה בתשובתו מרבי אליעזר?
ביאור. [על פי המהר"ל והמכתב מאליהו]
בני זוג שרבים מריבות ממש קשות, לדוגמא הבעל אלים פיזית והאשה אלימה מילולית. הבית כשדה קרב ביום יום. יום אחד שניהם עשו חשבון שלא שווה להמשיך כך, לה כל הגוף כואב מהמכות שהוא נותן לה. ולו כואב הנפש מכל הביקורת, הבוז, ההשפלה והזלזול והביקורת שהיא מכה בו. לכן הם החליטו שהוא לא יכה אותה פיזית והיא לא תכה אותו מילולית ובכך לא יכאב לשניהם.
האם הם זכו לשלום בית?
ודאי שלא. רצון לא לחטוף מכות, ולא לחטוף ביקורת והערות אין פירושו שלום. כשסבל הפך להיות בלתי נסבל והם רוצים להפסיק לחוש את הכאב הזה, זה לא שלום בית, זהו רק דרך הישרדותית להימנע מכאב.
שלום פירושו שיש חיבור ומיזוג בין הצדדים. רצון ונעימות להתנהל ביחד.
תשובה פירושה לשוב לקב"ה, לשוב לחיבור בין האדם לבוראו, לשוב להיות בקשר עם אבא.
כשאדם רואה שמשהו התשתבש לו בחיים, ש'אי אפשר להמשיך כך', ורוצה לשוב בתשובה, יש שתי אפשרויות לשוב.
אפשרות א' – הכאב גורם לאדם לחשב מסלול מחדש, לבחון מה נכון ומה לא נכון, מה ישר ומה עקום, ולבחור ללכת בדרך טובה, בדרך מיטיבה.
אפשרות ב' – האדם כלל אינו רוצה לשוב ולבחון את העבר, אינו מוכן להכיר במציאות ולבחון את פני העתיד, בסה"כ המשבר מוטט אותו, והוא מנסה למצוא דרך להשתחרר מעוצמת הכאב. ברגע שיגמר הכאב, שוב התאוות ינהלו אותו והוא יחזור לסורו.
האפשרות השניה איננה תשובה, הוא לא שב לקב"ה. הוא בורח מכאב, זוהי "הודאה תחת לחץ בלתי סביל".
מסיבה זו היה נצרך להקשות את לב פרעה. אם הקב"ה לא היה מקשה את לב פרעה, ופרעה היה נכנע תחת הלחץ והכאב של המכות, זו לא הייתה תשובה ולא זו הייתה המטרה.
תשובה הינה לשוב לאמונה המתבקשת שיש מנהל לבירה, שיש בורא ליקום, ולחזור לקשר עם אבא. בכדי שפרעה יהיה במקום כזה של תשובה אמיתית, נצרך להכביד את ליבו, ובכך הלחץ של המכות לא ישבור אותו, ורק כעת אם הוא יחזור בתשובה, תהיה זה תשובה כנה, כי הרי ליבו קשה והוא לא בורח מסבל וכאב, הוא באמת מתבונן מחדש ורואה שיש בורא לעולם, הוא באמת מתחרט על אמירתו "לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח".
לאור הדברים נוכל להבין אף את מח' רבי אליעזר ורבי יהושע בגאולה הקרובה.
דעת רבי אליעזר שרק כשעם ישראל יעשו תשובה אמיתית, יגאלו, ולא כשיעשו תשובה רק מחמת משברים שיקשו עליהם את התפקוד היום יומי.
לעומתו רבי אליעזר סובר שאם לא יעשו תשובה אמיתית, הקב"ה יעמיד עליהם מלך קשה, שיגרום להם להתנהל, ומחמת הקושי הם יחזרו בתשובה, למרות שלא חשבו מסלול מחדש ושינו את רצונותם ותאוותיהם, בכל זאת הקב"ה יגאל אותם.
יהי רצון שנזכה לגאולה השלימה, במהרה, בחסד ורחמים.
שבת שלום