אברהם אבינו מגיע לגרר, אנשי המקום שואלים אותו על שרה, מי זו. אברהם עונה 'זו אחותי'.
אבימלך לוקח את שרה לאשה. הקב"ה מעניש אותו בעונש כבד. אין אפשרות להתפנות כלל. אין אפשרות ללדת, עונשים אלו חלים הן על האדם והן על הבהמה, כפי שנאמר בפסוק "כי עצור עצר ה' בעד כל רחם".
לאחמ"כ הקב"ה נגלה לאבימלך בחלום הלילה ואומר לו "הנך מת על האשה אשר לקחת, והיא בעולת בעל".
כשאבימלך מבין מדוע באה לו הצרה הזו, הוא ניגש לאברהם ואומר לו – למה לא אמרת ששרה זו אשתך?. אברהם עונה – "פחדתי שתהרוג אותי".
דברי אברהם אבינו קשים להבנה. אבימלך מלך שפוי, יש בתי משפט במדינה שלו, יש שקיפות מלאה לכל המכס, המע"מ והמניות. אבימלך בתפקיד מלך במטרה להיטיב עם התושבים, כיצד יעיז להרוג את אברהם אבינו הלא עוול בכפו? האם החשש של אברהם אבינו שיהרגו אותו כשהוא 'חף מפשע' אינו מוגזם? האם אברהם אבינו לא קונספירטור?
נמצאים אנו כשנתיים לאחר תקופת נגיף הקורוקה. בתקופה זו רבים האנשים שהתווכחו האם:
א. יש קורוקה או אין קורוקה. האם הכל הצגה, האם זוהי סה"כ שפעת פשוטה, או שזו אכן סכנת חיים.
ב. האם נתוני משרד הבריאות בדבר המתים והחולים מדויק או שקריים.
ג. האם החיסונים אכן מצילי חיים או שמא ההפך הגמור.
ובכל השלבים, הן בעצם הקורוקה, והן בסגרים, והן בחיסונים, מומחים שונים צידדו לצד אחד, ומומחים שונים צידדו לצד ב'. רבנים שהורו שחובה לעטות מסכה, וחובה להתחסן, ומאידך גיסא רבנים שהורו שאין שום צורך בעטיית מסכה, וסכנת נפשות להתחסן.
התקשורת פמפמה בעד הקורוקה, והציגה את שואלי השאלות, כמתנגדי חיסונים, כקונספירטורים.
מאידך גיסא בקבוצות סגורות קיבלו אין ספור אינפורמציה של ההפך הגמור.
ובכל שלב הבלבול הולך וגדל. עם מי הצדק. האדם התמים עומד נבוך מול אוסף הנתונים של כל צד, ועומד ושואל "האם יש כאן מישהו שרוצה להרוג אותי, מישהו שיש לו עניין שיהיה לי רע, איזה הגיון יש בזה. היתכן ושילמו מיליוני דולרים לחברה פרטית בכדי להביא לישראל, חומרים מסוכנים.
זו התקופה לפני כשנתיים.
בשנה האחרונה: העם שסמך על מערכת המשפט [האחראית על ניהול המדינה וכל המשתמע מכך] שעושה כמיטב יכולתה, שעושה משפט צדק ויושר, גילה המון ריקבון, גילה כמויות של גזענות, נחשף לאג'נדות שקשה להכיל אותן. לעכל התנהלות מושתתת על אינטרסים ובריונות, זה קשה וכואב.
להבין שכל מערכת הביטחון, תלויה בידי בריונים בעלי אינטרסים של כסף, כבוד, ומשפחולוגיה זה בלתי נתפס, בפרט לאנשים החשים שתרמו חלק ניכר מחייהם למען מדינת ישראל.
ושוב האדם התמים שואל את עצמו "היתכן שאנשי מפתח, שאנשים שביטחון וסדר העם בידיהם מתנהגים בצורה כזו?. אין טיפת הגיון שזה אכן קורה, יש כאן משהו לא ברור, אבל מ"מ זה לא הגיוני שאנשים רמי מעלה יתנהגו כמו עבריינים מושלמים".
אז מה נכון ומה לא? מי צודק ומי משקר?
אברהם אבינו לפני כשלושת אלפים שנה, נתן לו את הנוסחה לדעת, עם מי לעשות עסק ועם מי לא. ממי להיזהר ובמי לבטוח. בידי מי להפקיד את חיינו וממי יש לחשוש.
אברהם אבינו אומר לאבימלך "ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי".
אבי האומה מגלה לנו, את הנוסחא – אם יש יראת שמים, אתה יכול להיות רגוע עם האדם שאיתו אתה מתנהל. אם אינו ירא שמים, אי אפשר לדעת איך זה יגמר.
כשאין יראת שמים, כל אינטרס גורם להטות את הכף, גם אם זה יעלה בחיים של השני.
אבל נקשה, כיצד בדיוק יהרגו את אברהם, איך פתאום יקחו אדם מכובד, אדם שכולם מכירים אותו כישר והגון, וירצחו אותו הלא עוול בכפו?
אברהם אבינו לא צריך תשובה, הוא יודע שאם אין יראת אלוקים, יפתחו לו תיק, יעידו עדויות, ימצאו כל סיבה אפשרית להרוג אותו באופן חוקי.
כשאין יראת אלוקים לא מחפשים הגיון איך דברים יקרו, פשוט הדברים יקרו בדרך שהם יקרו. למרות השקיפות, למרות התקשורת, ויעבור שבוע שבועיים וכולם ישכחו מזה ויחזרו לסדר היום.
אברהם אבינו נקרא אברהם העברי, משום שכל העולם מעבר אחד ואברהם אבינו מעבר השני, אברהם אבינו התנגד לחשיבה המקובלת, הוא היה מוכן לעשות כל שביכולתו כדי לומר את האמת שהוא ידע עליה. וכנראה שזו הסיבה שהוא נקרא אבי האומה.
אומץ לב לחשוב מה נכון ומה לא.
אומץ לב להגיד את האמת, ואומץ לפרסם אותה, הם אלו שגרמו לאברהם אבינו להיות אבי האומה, והתפיסה של 'אין יראת אלוקים והרגוני' הצילה אותו ממוות יותר מפעם אחת.
שבת שלום