"וירא אלוקים את הארץ והנה נשחתה", בגמ' בסנהדרין לומדים חז"ל מפסוק זה שהארץ נשחתה בתרתי: א' עבדו ע"ז. ב' גילוי עריות.
ומהפסוק ותמלא הארץ חמס דרשו חז"ל – שגזר דינם נחתם על כך שחטאו ב'גזל'.
מחמת שאנשי דור המבול חטאו בשלושה חטאים אלו, הקב"ה החליט לא להשאיר זכר למה שהיה, להחריב את העולם.
גשם מלמעלה ומים רותחים מלמטה במשך מאה ושמונים יום בלי הפסקה. כל העולם נמס מהחום. האנשים, הבהמות והחיות, הבתים, עצי נוי, עצי פרי, הכל נמחק. רבים מהדברים שבששת ימי הבריאה נאמר עליהם 'וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד', כל הטוב הזה, נעלם ואיננו.
והשאלה הגדולה, אמנם אנשי דור המבול התנהגו בצורה כה בזויה ומושחתת, אך האם חסר לקב"ה עונשים אחרים, מדוע להשחית את העולם עד היסוד.
בפרשת בחוקותי ובפרשת כי תבוא יש קללות רבות למצבים שאנשים מתנהגים שלא כשורה, ומדוע החליט הקב"ה להעניש את דור המבול במבול וחורבן יסודי ושורשי???
מה היה חסר בעונש, אילו הקב"ה היה הופך את האנשים ההם ל'תוכים', בדומה למה שקרה בדור הפלגה?
הקדמה
במשנה באבות נאמר "שמעון הצדיק… אומר, על שלושה דברים העולם עומד, על התורה, על העבודה, ועל גמילות חסדים.
שואל המהר"ל למה דוקא על שלושה דברים אלו העולם עומד, למה הוא לא עומד על מצות מילה? למה הוא לא עומד על מצות כיבוד הורים, מה התייחד בשלושה דברים אלו?
מבאר המהר"ל – כיון שהקב"ה טוב, ודרך הטוב להיטיב, לכן הקב"ה בורא רק טוב.
כל הבריאה נבראה מחמת הטוב שיש בה, אילו לא היה בה טוב, לא הייתה נבראה, כי דבר שאינו טוב לא מגיע לו קיום.
לכן בסוף כל יום מימי הבריאה הקב"ה חתם במילים "והנה טוב מאוד", חוץ מיום שני שהייתה בו מחלוקת ומחלוקת היא דבר רע ואין לה קיום.
אמנם בכל יום נבראו גם מעט דברים שיש בהם חסרונות, אולם מכיון ובכללם הם טובים, לכן יש להם קיום בעולם, אע"פ שבפרטים מהם יש חסרונות.
וכידוע הסיבה שה' ברא את האדם ביום שישי, היא כיון שכל הבריאה נבראה בשביל האדם, וכך האדם שנברא ביום שישי, נברא לתוך עולם מוכן ומתוקן.
לאור דברים אלו יוצא דכאשר האדם מתנהג בצורה שאינה טובה – א' אינו ראוי להתקיים בעולם. ב' ממילא גם כל הבריאה לא ראויה להתקיים, ואם נתבונן נראה שתיבה "מאוד' (בלי ניקוד) נמצא תיבת "אדם", דהיינו שבכל יום שנאמר 'וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד" פירושו שהקב"ה אומר שכל הנברא באותו היום, הוא טוב בשביל האדם [מדרש רבה פ"ט].
ועתה עלינו לברר, מה עושה את האדם ל'אדם טוב'? כלומר הרי האדם אוכל, שותה, מטייל כמו כל חיה, ומה התייחד באדם, שאינו כחיה, אלא אדם. שיש בו 'טוב' שיש רק באדם שלכך כל הבריאה נבראה בשבילו?
מבאר המהר"ל שישנם שלושה חלקים של טוב
א-האדם כלפי עצמו.
ב-האדם כלפי הקב"ה (טוב לשמים).
ג-האדם כלפי הזולת (טוב לבריות).
א'. תורה. 'עיר פרא אדם ייוולד'. האדם נברא כחיה, בדיוק כמו כל החיות. מה שהופך את האדם לאדם בשונה מכל החיות, זו התורה הנותנת לו 'שכל אלוקי', ובאמצעותה האדם יודע כיצד להתנהג בעולם בצורה טובה.
לולא התורה האדם בדיוק כמו שאר החיות והבהמות שמתנהלות על פי תאוות, וכאשר האדם חיה כשאר החיות, נמצא שאין קיום לעולם, כי העולם נברא בשביל אדם ולא בשביל חיה.
התורה גורמת לאדם להיות טוב לעצמו ולהיות 'בן אדם'.
לכן התנא אמר שהדבר הראשון שהעולם עומד עליו הוא התורה, כי לולא התורה, האדם כחיה, וממילא אין מטרה לעולם.
ב'. עבודה. דהיינו קורבנות וכל המצוות. דכאשר האדם מקיים את מצוות בוראו, הוא טוב אל בוראו.
ג'. גמ"ח. כאשר האדם גומל חסד עם זולתו, בזה הוא טוב אל הזולת.
כאשר האדם מקיים את ג' הדברים שנאמרו במשנה – תורה, עבודה וגמ"ח, אזי הוא טוב כלפי עצמו, כלפי בוראו וכלפי הזולת. וכאשר האדם טוב בצורה מלאה, אזי כל העולם ראוי להתקיים.
לעומת זאת כאשר האדם פוגם בשלושת דברים אלו, נמצא שאינו טוב, ואין זכות קיום לדבר שאינו טוב.
כעת נוכל להבין מדוע דור המבול נענשו במבול שהשחית, הרס ומחה את הכל.
ידועים דברי חז"ל "על כל העבירות, אם אומרים לאדם לעבור ואל יהרג, הדין שיעבור ואל יהרג, חוץ משלושה עבירות שיהרג ואל יעבור – ע"ז, ג"ע ושפ"ד.
מדוע דוקא על שלושה עבירות אלו 'יהרג ועל יעבור' בשונה מכל שאר העבירות?
מבאר המהר"ל שלושת עבירות אלו, הינם הפך שלושה דברים שהעולם עומד עליהם.
ע"ז, ג"ע ושפ"ד, גורמים להחריב את העולם.
שפ"ד היא הפך גמילות חסדים.
גילוי עריות היא הפך התורה, שהרי התורה הופכת את האדם מ'חיה' ל'אדם', והמגלה עריות מתנהג בצורה תאוותנית כחיה.
וע"ז היא הפך קיום מצוות ואמונה הבורא.
ומכיון שאלו השלושה הינם הפך ה'טוב', הפך קיום העולם, לכן דוקא בשלושה עבירות אלו 'יהרג ואל יעבור', דכיון שהם תכלית הרע, אין להם מציאות כלל, והעובר עליהם אין לו שום זכות להישאר בעולם ולכן לא קיים בהם הדין 'וחי בהם', כי אלו העבירות הם עצם המיתה.
וכעת נחזור לדור המבול, אנשי דור המבול חטאו בע"ז, ג"ע וגזל. אלו בדיוק שלושה דברים שהורסים את העולם, אלו בדיוק שלושה דברים שהם תכלית הרע, ומכיון והאדם נזר הבריאה. כאשר האדם אינו טוב, אין לו קיום ולכן נגזר דינם דוקא במבול, להשמיד ולהחריב את כל העולם.