באחת מפינות בית המדרש, נוצרה התקהלות גדולה, ואלו המשפטים אשר נאמרו שם:
"אסור ללכת לסעודה" אמר יעקב.
"למה לא, הרי הכל שם כשר" השיב אברהם.
"תפסיקו כבר להיות פרימיטיביים, הגויים של היום זה לא הגויים של פעם, הם לומדים באוניברסיטאות, תראו איזה ארמון מיוחד הם בנו" הגיב האיש עם הקסקט.
"מה שהיה הוא שיהיה, רשעים ארורים" הגיב זה עם הפאות הארוכות.
והאיש עם הקסקט משיב כנגדו "איזה חשיבה ישנה, ממש גלותי. רואים שלא התקדמת במ"מ".
"אני עושה מה שהרב אמר, ורבינו מרדכי אמר לא ללכת ואני לא שואל שאלות" הגיב האיש עם הפאות.
"אני חושב שהרבנים הללו יותר מדי מחמירים ואני אפילו מוכן להתערב איתך שרבי מרדכי בעצמו יבוא למשתה. וחוץ מזה המלך של היום הוא לא דיקטטורי, הוא דמוקרטי לגמרי, תראה אפי' הוא כותב 'והשתיה כדת אין אונס'. אני מתפלא עליך איך אתה לא רואה את טוב ליבו של המלך החדש, והדמוקרטי". האיש הנמיך את קולו קרץ בעינו והוסיף "נו באמת, מה הרבנים הללו מבינים בנושאים מדיניים".
אלו הקולות שנשמעו בבית המדרש עקב ההזמנה היוקרתית הכתובה בחקיקה על גבי שיש מיוחד מעוטרת בזהב וכסף, המזמינה את יהודי שושן לבוא וליטול חלק במשתה אחשורוש, משתה שיערך שבעת ימים בלעדי לתושבי שושן הבירה.
תחילה נשמעו טענות שכליות, לאחר מכך עקיצות, השתלחויות וזלזול בדברי הזולת.
ללכת למשתה או לא ללכת, דילמה קשה. השאלה הגדולה היא מי באמת צודק, האם המלך באמת דמוקרטי, או שהכל הצגה אחת גדולה, האם המלך באמת רוצה בטובת היהודים או שמא רוצה הוא ברעתם.
כולנו מכירים את המשך הסיפור, אולם טרם נתבונן לעומקו, נעצור לרגע. אילו היינו בסיטואציה הזו, עם מי היינו מזדהים, במי היינו תומכים.
במבט לאחור קל לנו להבין שאכן מרדכי צדק ובגדול. במבט רחב כשכל המגילה פרושה לפנינו אנו מבינים שאכן מרדכי צדק, אבל זו לא חכמה גדולה לראות את הדברים כשכל התמונה פרושה לפנינו, החכמה היא ללמוד ממגילת אסתר לחיינו כאשר נראה לנו שהתמונה המלאה אינה פרושה לפנינו.
מהי באמת הייתה תכניתו של אחשורוש. הרי לא לחינם השקיע הון רב במשתה שבעת ימים לטובת יהודי שושן.
אחשורוש הקים את ממלכתו, שלש שנים של מלחמות והתפשטות על פני כל הגלובוס. בד בבד קינן בתוכו החשש מפני הנבואה שאכן בגמר שבעים שנה מחורבן בית ראשון יבנה את בית המקדש השני, ואחשורוש יפול ממלכתו.
בשנה השלישית של מלכותו, לחשבונו האישי של אחשורוש עברו שבעים שנה, ולכבוד זאת שבית המקדש לא נבנה, הוא החליט לעשות סעודה לביסוס ממלכתו. אך עדיין בליבו קינן החשש שעם ישראל יתפלל להשם שבית המקדש יבנה, צומות, תעניות, סליחות וזעקות ולבסוף יבנה המקדש, ועם החשש הזה הוא נאלץ להתמודד, ולזאת הוא מצא פתרון יצירתי, נעשה משתה, נזמין את היהודים, כל המשתה יהיה בהכשרים הכי מהודרים, המשתה יהיה כרצון איש ואיש מבלי לכפות אותו לשתות, כשהם יהיו מול היינות השונים, כשהם יחוו את הריחות של המאכלים השונים, בטוח שהם ישתו, ישתכרו ויחטאו, ואלוקיהם של אלה שונא זימה, וכך הצלחתי להחטיא אותם מבלי שיאמרו שהיו שיכורים מתוך אונס. וכך ה' יכעס עליהם ולא יבנה להם את בית המקדש ואני אשאר על ממלכתי.
איזה תוכנית יצירתית, שחוץ ממרדכי וגדולי ישראל שראו את התמונה לעומקה, אף אדם נוסף לא השכיל לראות, אף מתקדם, נאור, ופוליטיקאי לא קלט את המטרה המושחתת שהייתה בבסיסה של המשתה המפואר.
ואכן המשתה הוכיח את מטרתו, המלך אינו דמוקרתי, הוא מוכן להרוג את אשתו כשלא רצתה לבוא. המלך מתפאר בכלי המקדש המרהיבים נוכח המשתתפים היהודים ובכך מזלזל בקדוש ביותר לנו. הוא ואשתו לובשים לחילופין את בגדי הכהן הגדול.
המלך אינו מתחשב באורחיו, הוא נותן להם לשתות בכוסות זהב, למרות שאין זה נוח ונעים כלל, וזאת משום שמטרתו להשוויץ בעושרו.
מעשים המוכיחים שאני לא חושש כלל מבניית בית המקדש, כל כלי המקדש שייכים לי, וכמעביר את המסר "תתייאשו מבניית בית המקדש".
כל מטרת המשתה היתה מזימה שפלה להחטיא את עם ישראל, ולגרום שהקב"ה לא יקשיב להם בעת צרתם, ובכך להשמידם ולבטח את כסא ממלכתו.
המלך הדמוקרטי שמציג את עצמו כרוצה להיטיב עם עמו, ולעשות 'כרצון איש ואיש', כאשר מחפש אשה חדשה ויועציו מייעצים לו לקחת נערות בתולות טובות מראה ולבחור מתוכן, המלך מסכים לעצתן אך מוסיף להביא בכוח כל אשה יפה כולל נשואה מבלי להתחשב ברצונה או ברצון בעלה, וכל אשה צריכה לשהות בבית הנשים במשך שנה שלימה להתאפר ולהתכונן לכבודו של המלך, בשביל לילה אחד, ולאחר לילה זה כבר אינה ראויה לחזור לביתה שהרי היתה לילה אחד עם המלך, ומקומה בבית הנשים עד ליום מותה.
הזמן עשה את שלו והוכח לתושבי שושן שמלכם אינו דמוקרטי כלל וכלל, כל מעשיו היו הצגה אחת גדולה וארוכה. בגזרתו להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים הוכח לכל הנאורים, ה"חכמים והמבינים בנושאים מדיניים" שהמלך כלל וכלל אינו חפץ בטובתם של היהודים. בכל יום התבהר להם יותר ויותר שרבם מרדכי צדק.
נוסף לזאת, גם מבחינה רוחנית הוכח שמרדכי צדק, באותם ימי המשתה בשמים נגזרה גזירה על ח"ו השמדת עם ישראל.
הסיפור הזה ארע לפני כאלפיים שנה. וכעת נשוב אל ימינו.
יש באפשרותינו לטעון, להסביר ולצדד בצד כזה או אחר, בכל ויכוח פוליטי, חברתי וכד', והשנים יעשו את שלהם, הזמן יעשה את שלו ונראה עם מי הצדק.
ויש אפשרות ללמוד ממגילת אסתר שישנם דברים נסתרים, ישנם מניעים שקשה עלינו להבין את עומקם וגודל טיפשותם, אולם ישנם אנשים שיכולים לומר לנו במה כדי לצדד ולתמוך, יש אנשים מרוממים מעם שיכולים להטוות לנו את הדרך.
כשאנו קוראים את המגילה, לרוב אנו חווים את הסיפור כסיפור ישן, מותח שבסופו של דבר ברוך ה' נגמר בטוב. אולם עלינו לזכור שלפני מקרא מגילה אנו מברכים שהחיינו.. בימים ההם בזמן הזה. מה שקרה בימים ההם תקף גם לזמן הזה.
היכן מציאות זו מתרחשת בזמן הזה?
זאת אני משאיר לכם להתבונן ולבדוק.
ובתפילה שנזכה לגאולה השלימה במהרה בחסד וברחמים אכי"ר.