משנכנס אדר מרבין בשמחה.
כיצד ניתן להרבות בשמחה כשהילד שלי מתחצף, כשהשכן מלמעלה משפץ כבר חודשיים וכל הבנין מלא בלכלוך ורעש?
ובכלל איך ניתן לצוות על שמחה, הרי שמחה זה רגש שבלב, לא מעשה, אז כיצד ניתן לצוות על בן אדם להרגיש משהו כאשר הוא לא באמת מרגיש כך?
בכדי לחוות את השמחה ראשית עלינו להבין מה מונע את השמחה, מהם הדברים הגורמים לנו לחוש עצבות ואומללות, ומהם הדברים שיגרמו לנו להיות שמחים ומאושרים?
העדר השמחה נובע מארבעה דברים:
א' ראיית השליליות שבזולת
ב' תחושת כאב הנובעת ממציאות קשה וכואבת.
ג' חוסר סיפוק.
ד' תחושת בדידות.
ככל שאדם חש בודד, בלי חברים, בלי תמיכה, וחש את המציאות הכואבת שבחיי היום יום, המתמקדת בחולשות ובשליליות שבזולת, תחושת השמחה מתרחקת ואת מקומה תופסות תחושות העצבות והאומללות.
בכל חג יש לנו את המצוות שצוותה אותנו התורה או חז"ל לקיים באותו החג.
בחג הפסח להישמר מחמץ.
בחג הסוכות לשבת בסוכה.
בחג חנוכה להדליק חנוכיה.
בחג הפורים חז"ל צוונו לקיים ארבע מצוות מ-מקרא מגילה. מ-מתנות לאביונים, מ-משלוח מנות. מ-משתה ושמחה.
ארבעת המצוות שציוונו חז"ל יעזרו לנו להתפטר מתחושות העצבות, הבדידות והמירמור
וימלאו אותנו בתחושת השמחה, ונחוש את מאמר חז"ל משנכנס אדר מרבים ומרבים ומרבים בשמחה.
משלוח מנות- מטרתו להרבות רעים, לחזק את תחושת האחדות, ההיפך מדבריו של המן הרשע 'ישנו עם מפורד ומפוזר בין העמים'. לראות את הטוב שבאחר והסתכלות זו היא זו שתיצור את החיבור והאחדות.
מתנות לאביונים- לחזק את מידת הנתינה, וככל שמידת הנתינה חזקה יותר כך מתחזקות אצלו תחושות האהבה והסיפוק וכפי שכתבנו בעלון לפני כשבועיים.
מקרא מגילה- סיפור המגילה אמנם נקרא בבהכנ"ס במשך כחצי שעה, אך במציאות הוא לקח כשתים עשרה שנה. זה אומר שעשר שנים היהודים סובלים מהמן ומאחשוורוש, ממלך קריזיונר וחסר יציבות, שונא ישראל, ש'מי יודע מה ילד יום'. ופתאום, ברגע אחד הכל מתהפך לטובה, " בַּיּ֗וֹם אֲשֶׁ֨ר שִׂבְּר֜וּ אֹיְבֵ֤י הַיְּהוּדִים֙ לִשְׁל֣וֹט בָּהֶ֔ם וְנַהֲפ֣וֹךְ ה֔וּא אֲשֶׁ֨ר יִשְׁלְט֧וּ הַיְּהוּדִ֛ים הֵ֖מָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶֽם"
וכמובן סעודת פורים והמצווה לשתות 'עד דלא ידע'
ארבעת המצוות של חג הפורים נותנים לנו את המתכון המלא להיות בשמחה – לראות את הטוב שבזולת ובכך לחזק את תחושת האחדות. לתת ולהעניק ממה שה' חנן אותנו, ולזכור שיש מישהו שמנהיג את הבירה והוא עושה הכל לטובה.
חודש טוב ושמח
ויהי רצון שהשמחה תמלא את ליבנו. אכי"ר.