כולנו יודעים שעם ישראל הוא עם סגולה, והמקור לכך מפרשתינו "ועתה אם שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ".

השאלה מה זה בדיוק סגולה, למה דוקא צבע סגול?

במה מתבטא הדבר שעם ישראל הינו עם סגולה?

 למה הגויים אינם סגולה?

לשם כך עלינו להבין מה ההבדל בין יהודי לגוי, הרי כולם בני אדם, כולם בעלי אותו מבנה גופני, אז מה בדיוק ההבדל?  [ביאןר ע"פ דברי האור החיים והרש"ר הירש]

סגולה הינה אוצר ייחודי השייך לאדם אחד או קבוצה אחת.

הקב"ה אומר לעם ישראל, אם תשמעו בקולי, אם רק אני אהיה האלוקים שלכם, אז אתם תהיו הקניין שלי, אתם תהיו תלויים רק בי, והרי לי כל הארץ, והכל פתוח בפנינו וכפי שאמרו חז"ל את המשפט המפורסם "ישראל מעל המזל".

סגולה פירושו דבר הפועל שלא כטבע. זה יכול להיות צמח מסוים כמו דודאים שגורם לפריון, זה יכול להיות מילים מסוימות שמשפיעות על החלמת החולה וכד'. עם ישראל מתנהל שלא כפי הטבע, הקב"V מתנהג עם עם ישראל שלא כשאר אומות העולם, בגלל המיוחדות של עם ישראל וכחלק מההתנהגות המיוחדת של הקב"ה כלפי עם ישראל – א' גוי ששבת חייב מיתה, לעומת יהודי שמקבל שכר. ב' יהודי שחשב לעשות מצוה ונאנס ולא עשה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, ולהיפך, יהודי שחשב לעשות עבירה ונאנס ולא עשאה, פטור. משא"כ גוי, שחשב לעשות עבירה, ונאנס ולא עשאה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשה את העבירה, לעומת מצוה, שאם חשב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה, לא נחשב כאילו עשאה.

והרי המחשבה היא אותה מחשבה, ומה ההבדל בין יהודי לגוי?

מבואר שהכל תלוי בעושה ולא במעשה, וזהו ההבדל בין יהודי לגוי, וזה הפירוש של עם סגולה, המיוחדות שבעם ישראל גורם להפוך מחשבת מצוה למצוה ומאידך גורמת שמחשבת עבירה לא תהיה עבירה. זהו כוחו של עם סגולה שבתקופת התנאים, בזמן עצירת גשמים, רק היו עולים לתיבה, וכבר יורד גשם, רק ר"ע חלץ מנעליו וכבר ירדו גשמים. ידוע הדבר שכל רב ששמו הוזכר בגמ' יכל להחיות מתים. אלו דברים הרחוקים מן הטבע, וקיימים רק אצל עם סגולה.

וכאן עולה השאלה, מדוע. מה בדיוק התייחד בעם ישראל? מה הפרוטקציות האלה לעם ישראל?

מבאר האור החיים ע"פ שאלה נוספת.

כתוב בספרי, לפני שהקב"ה נתן את התורה לעם ישראל הוא הסתובב בין אומות העולם ושאל אותם התרצו לקבל את התורה, וכולם לא רצו. והסיבה שהם לא רצו כי כאשר כל עם שאל את הקב"ה "מה כתוב בה". הקב"ה ענה להם את הדבר שהם מתקשים בו ביותר. למשל לבני עשו אמר שכתוב לא תרצח, אמרו לו בני עשו "כל עצמו של אביהם רוצח הוא ואביו הבטיחו על חרבך תחיה"'. הלך לבני עמון ומואב, שאלו אותו מה כתוב בה, אמר להם "לא תנאף", אמרו לו "הם עצמה של עבירה [נולדו מבת לוט ואביה]. הלך לבני ישמעל, אמרו לו מה כתוב בה, אמר להם 'לא תגנוב', אמרו לו על עצמו של אביהם ליסטים היה.

מדוע הקב"ה הציג לכל עם ועם את הדברים שקשים לו ליישם, זה לא פייר, כי ה' דאג שהגויים לא ירצו לקיים את התורה?

ביאור.

שורש של צמח קוצים מצמיח קוצים. שורש של הדסים מצמיח הדסים, שורש של מנגו מצמיח מנגו.

עד כאן כולם מסכימים.

שורשו של עם ישראל הוא באבות הקדושים. אברהם יסוד החסד, יצחק יסוד הגבורה, ויעקב תפארת. עם ישראל נוצר מענקי רוח, מקדושי עליון, לעומת זאת, הישמעלים שורשם בישמעל שהיה צד נשים וצד כסף. שורשו של בני עשו הוא בעשיו שכל מהותו רצח. מואב הינו תוצאה של גילוי עריות, בת ואביה. ממילא כאשר השורש מזוהם וטמא, כך כל הגידולים יהיו כמותו.

לכן כשהקב"ה חזר אצל האומות, הוא הציג להם את השורש הרע שלהם, ומיד הגיבו שאם זה השורש, כיצד יוכלו הם להתגבר ולקיים את התורה. משא"כ עם ישראל המושתת על השורש הטוב ביותר, הוא האוצר המיוחד של הקב"ה והוא זה שיכול לקבל את התורה.

וכאן צצה השאלה, אם עם ישראל כל כך שונה מהגויים, ולא מדובר במשהו חיצוני בלבד, אם עם ישראל שונה במהותו מהגוי, אז איך ישנם אנשים שלא מבינים את ההבדל הזה?

מבאר  החפץ חיים על פי שאלת הגמ' למה אומרים 'אתה חוננתנו' באתה חונן, למה זה לא נאמר בשומע תפילה? ועונה הגמ' 'אם אין דעת, הבדלה מנין'. כלומר רק אדם שקיבל דעת, הוא יכול לראות את שני הצדדים ולדעת להבחין ולהבדיל ביניהם. הסיבה שאנשים שרחוקים מתורה ומצוות אינם מזהים את ההבדל בין יהודי לגוי זאת משום שהם חסרי דעת רוחנית, המאכלות אסורות שהם אוכלים גורמים להם להיות אטומים לרוחניות, ואדם אטום אינו יכול להבחין מהו טוב ומהו רע, וק"ו שאינו יכול להבדיל בין טוב לרע. זוהי הסיבה שאנשים עיוורים רוחנית אינם יכולים לראותה.