כולנו מכירים את המציאות שכמעט שנתיים מתנהלת מלחמה קשה בין שתי מדינות. מדינה א' הבטיחה שתוך שלושה ימים תכבוש את יריבתה ועד היום היא מנסה לכבוש את מדינה ב', בו בזמן שהמדינה הנתקפת מקבלת סיוע ותמיכה ממדינות שכנות, וטובחת במדינה א' מאות אלפים, ועדיין המלחמה בעיצומה והפסדים כבדים לשני הצדדים, ואנשים עומדים מול מציאות זו ושואלים את עצמם "איזה הגיון יש כאן. המדינה הנלחמת רואה את הפסדיה העצומים, ועדיין ממשיכה להילחם".

המציאות הזו אינה קוראת בהיסטוריה פעם ראשונה. הפעם הראשונה והרבה יותר קיצונית הייתה אצל פרעה.

כשאנו מביטים על ההתנהלות של פרעה, נדמה לנו שמדובר במלך טיפש וחסר כל הגיון. הוא רואה שמצרים מתדרדרת מן הפח אל הפחת, שכל המעצמה מאבדת את כל כוחותיה, ובכ"ז הוא הולך 'ראש בקיר'. עיקש בדרכו, אינו מוכן לקבל את הצעתו של משה רבינו, ומצרים אט אט הופכת לתל חרבות.

כשאנו קוראים את זה כסיפור, זה מרתק ומעניין, אולם עלינו לזכור שהסיפורים המובאים בתורה, אינם סיפורים שהיו ב'עבר', היו ואינם. תורה מלשון הוראה. הסיפורים שנאמרו בתורה הינם 'הווה מתמשך'. הכל תקף גם לימינו אנו.

הבה נתבונן יחד בטעותו של פרעה, ומשם נלמד לחיינו.

'לא מעט' פעמים אנו יכולים להיכנס למערבולת שפרעה שרה בה, ולהחליט החלטות שגויות כמו פרעה, ואף עלולים לשלם מחיר כבד, מבלי לשים לב כמה עמוקה ומסוכנת המערבולת.

בפעם הראשונה שמשה מגיע לפרעה ואומר לו תשלח את עם ישראל, אם לא, מצרים תקבל עשר מכות. אם הייתם נמצאים שם והייתם נטרלים, האם לדעתכם פרעה צריך להיכנע ולשחרר את שלוש מיליון עבדים או לא? ודאי שלא. מדוע שאיום של אדם שאינו מוכר, יטריד מעצמה. ואכן כל היועצים של פרעה יעצו לו בצדק לא לשחרר. אף לאחר המכה הראשונה והשניה יועצי פרעה יעצו לו לא לשחרר את עם ישראל, כי אין משהו מיוחד בכוחו של משה, גם הם יודעים לכשף, אמנם לא ברמה הגבוהה של משה, אבל מגיעים לביצועים די גבוהים, כך הם ראו את התמונה מצידם.

במכה השלישית קרתה תפנית. החרטומים נשברו ואמרו לפרעה "אצבע אלוקים היא"!. יועצי פרעה אומרים לו "משה, לא עושה סתם כישופים, יש כאן מישהו עם כוחות על, ואנו ממליצים לשחרר את עם ישראל. מה שמשה אומר מתקיים בצורה מדויקת ואין לנו אפשרות להתגונן, ההמלצה שלנו 'שחרר' ".

פרעה לא מקבל את עצתם, אינו מוכן לשחרר את עם ישראל וכעת הוא מתמודד לבד מול הנזקים של המכות. כל המדינה, העם, היועצים והפרלמנט סוברים אחרת מפרעה, וכך במשך זמן של שבעה חודשים, מדינת מצרים חוטפת מכות שמותירות אותה חסרת אונים ופרעה לוקח אחריות וממשיך להפסיד במערכה.

מה הייתה הטעות של פרעה? הרי תחילה הוא אכן צדק, ואף חרטומיו סברו כמותו, אז מהי הנקודה שבה הוא טעה?

פרעה לא 'חישב מסלול מחדש'. אמנם ההחלטה הראשונה לא לשחרר, היתה נכונה, אך לאחר שראו את כוחו של הקב"ה, היה עליו לעמוד בצורה כנה מול המציאות שנתגלתה מול עיניו ולחשב מסלול מחדש. היה עליו לבדוק את ה'כוחות'. מי יותר חזק כעת – הוא או הקב"ה. האם עדיין שווה להתעקש ולא לשחרר או ששווה לשחרר ולהתפטר מעם ישראל כמה שיותר מהר.

פרעה דבק בהחלטתו הראשונה, מבלי לחשב את המציאות שהשתנתה, מבלי להיות מוכן לעשות חושבים. ההחלטה הראשונה היתה נכונה בהתאם לנסיבות, אולם הנסיבות השתנו, ואת זאת הוא לא היה מוכן לראות.

מדוע פרעה לא הצליח 'לחשב מסלול מחדש'?

אם נענה על התשובה נוכל ללמוד לחיינו, כיצד ניתן לחשב מסלול מחדש ולהימנע מהספדים כספיים, אכזבות ותסכולים.

פרעה לא חשב את הדברים בצורה שכלית. פרעה נכנס לסערת רגשות, כתוצאה מתסכול קשה וכך  אמר לעצמו במכה השלישית "עד עכשיו יכלתי לשחרר את עם ישראל ולצאת בלי נזק, אבל עכשיו שניזוקתי, אני חייב להילחם עד הסוף, עד הנקודה שבה הם יכנעו.

חטפתי מכת דם, כל הדגה מתה, היהודים השפילו אותנו ומכרו לנו מים במחיר של זהב, היאור מסריח מכל הדגה שמתה. במכת צפרדע אנשים רבים מתו, נחרשו, נחבלו. נשים רבות הפילו. אחרי נזק כזה אני ישחרר את עם ישראל, זהו הפסד נצחי.

אם הייתי משחרר בתחילה זה היה מצוין, אבל אחרי שהפסדתי כבר בשלוש מכות, אני חייב להילחם עד הסוף, עד שאביס אותם".

אלו היו מחשבותיו. הוא לא ניתח את הנתונים בצורה לוגית. הוא נסחף במערבולת של רגשות, כשאף אחד לא חושב כמותו.

זו בעיקר הסיבה ש'אנשים מפסידים כסף בהימורים, ולא מפסיקים להפסיד עד אשר מספידים את כל כספם'. הם לא מסוגלים לקבל את ההפסד, לחוש את הכישלון, ומהמרים מתוך אמונה שיבוא הרגע והם ינצחו 'ויעשו קופה'.

כל זה טוב ויפה לפרעה ולקזינו, אבל מה קשור אליי? אני לא רשע וטיפש כמו פרעה, ולא מהמר, אז מה אני אמור ללמוד מכל זה???

בחיינו, אנו רגילים להתנהגויות שונות, לתפיסות עולם שונות, לתקשורת בין אישית מסוימת, לחינוך מסוים, ולרצונות מסוימים.

פשוט התרגלנו לחשוב, לפעול ולעשות מילדות, ואנו ממשיכים כך באותה הדרך, למרות שלא תמיד התוצאות כל כך מרנינות. למרות שאנשים מסביבנו רומזים שזו לא הדרך המוצלחת.

פרעה מלמד אותנו שאנשים לא מוכנים להסתכל לאמת בפנים, שאנשים מתקשים להכיר בטעויות ובהפסד, ולכן אינם מחשבים מסלול מחדש, והתוצאות הן שהם ממשיכים להפסיד ובגדול.

הכלכלן טרנס אודין מצא שבני אדם נוטים לדבוק במניות שערכן צנח בתקווה שערכן ישוב ויעלה, לעומת זאת אנו הרבה יותר שמחים למכור מניות שהפגינו ביצועים יפים, והאסטרטגיה הזו מוכחת כאסטרטגיית השקעות שגויה (הסתגלות עמ' 43)

הצלחה נובעת מהיכולת להסתגל למציאות החדשה, על ידי הבטה כנה במציאות, להבין שהפסד וכישלון זה תהליך למידה וזה לא אומר שהאדם נכשל, וניתן להתאושש מכישלונות, ולוודא שאנו מזהים כישלון כשהוא מתרחש, ומחשבים מסלול מחדש.

שבת שלום